"ולזבולון אמר: שמח זבולון בצאתך ויששכר באוהלך" (דברים, ל"ג, 18). נשאלת השאלה, מדוע נאמר "שמח זבולון בצאתך", וכי היציאה למסחר היא שצריכה להתברך? כלום לא ראוי היה לברכו שיצליח במסחרו, כפי שיששכר התברך "ויששכר באוהליך"?

האלשייך הקדוש מסביר: "אינך כדרך התגרים, שבצאתם ויפרשו בים להתסחר הם עצבים, כי לא יידעו מה תיהה עליהם מסערת הים ומשודדים, אך בשובם בהצלחה טובה, אז ישמחו על הצלחתם הטובה. אמר, בזה תשתנה (זבולון) מכל הסוחרים, שלא תייחל לשמוח עד בואך בהצלחה באוניות סחורתך, כי אם 'שמח בצאתך'- מעת צאתך להסתחר, כי הלוא 'ויששכר באוהליך', כי מדרשות יששכר שהם האוהלים - משל זבולון הם, וזהו 'שמח זבולון מעת צאתך', על זכות שיששכר הוא כעוסק בתורה באוהליך שלך שהם מנכסיך".

מתוך 'ותן חלקנו' שבהוצאת 'מאורות הדף היומי', כרך כ"ה, תשרי תש"ע, עמ' 159.

סרטונים לחג מאת שולי רנד ואיה קרמרמן באדיבות פרד"ס חב"ד