המשנה במסכת סוכה (פרק ד', משנה ה') מתארת את מצוות ערבה:

"מצוות ערבה כיצד? מקום היה למטה מירושלים ונקרא מוצא. יורדים לשם ומלקטים משם מורביות של ערבה, ובאים וזוקפים אותן בצידי המזבח, וראשיהן כפופים על גבי המזבח... ואותו היום מקיפים את המזבח שבע פעמים. בשעת פטירתם (פרידתם) מה הם אומרים? יופי לך מזבח! יופי לך מזבח!".

בשנת 1830 נשא בעל ה'חתם סופר' דרשה לחג הסוכות, והסביר, כי בכל ימות השנה, הכוהנים משרתי ה' נמצאים בקודש פנימה ומעלתם גדולה ממעלת העם שבשדות. אך לאחר ימי התשובה, גדולה דרגתם ומעלתם של בעלי התשובה, מבחינה מסוימת, יותר ממעלת הצדיקים. על כך מרמזת מצוות הערבה. הרשעים נמשלו לערבה שאין בה טעם ולא ריח, אך בחג הסוכות הערבה שעונה על המזבח והכוהנים מקיפים אותה, היא פנימית והם חיצוניים לה, רמז לכך שגדולה מעלת בעלי התשובה.

לפיכך אמרו העם "יופי לך מזבח", לפי שכיפר על עוונותיהם.

מתוך 'ותן חלקנו' שבהוצאת 'מאורות הדף היומי', כרך ל"ז, תשרי תשע"א, עמ' 141.

סרטון לחג מאת קובי אריאלי באדיבות פרד"ס חב"ד