את הפסוק מפרשתנו "כי קרוב אליך הדבר מאוד, בפיך ובלבבך לעשותו" (דברים, ל', 14), דורשים בגמרא (עירובין נד.): "רבי יצחק אמר: 'כי קרוב אליך הדבר מאוד, בפיך ובלבבך לעשותו'. אימתי 'קרוב אליך'?, בזמן ש'בפיך ובלבבך לעשותו'". מתי יהיה לימוד התורה קרוב אל האדם? מפרש המהרש"א, כאשר הוא הוגה בה בפיו בקול, אזי היא קרובה אליו ושמורה בלבו, ויהיה קל עליו לקיימה כי לא תשתכח ממנו.

הכול יודעים כי טבע האדם שלבו מהרהר תחילה ורק אחר כך הוא מגבש את מחשבותיו למלים ומשפטים ומוציאן מפיו ואילו בפסוק זה נאמר להיפך "בפיך ובלבבך" - תחילה בפה ואחר כך בלב. הא כיצד?

בספרו 'פרחי שושנה' (ניצבים, עמ' ק"פ), מסביר רבי צבי לוינסון זצ"ל, חתנו של ה'חפץ חיים', כי יש כאן עצה חשובה מאין כמוה לכל אדם. אין מי שבבמהלך חייו לא פקדוהו טרדות מסוגים שונים ודאגות שונות ומשונות, עד שקשה לו להתרכז בלימוד התורה הקדוש. אם ביתר חוכמות העולם מקובל, כי במצב זה מומלץ ליטול 'חופשה ללא תשלום', 'שנת שבתון' או 'הפוגה', הרי שבלימוד התורה הדברים פועלים בדיוק להיפך. אל ימתין אדם עד שישתפר מצב רחו ויוכל לעסוק בתורה כדבעי, אלא העיסוק בדברי התורה הוא שישפר את מצב רוחו. יתחיל ללמוד גם כאשר אין לו חשק, יוציא מפיו את דברי התורה ללא מחשבה, ודברי התורה הקדושים ישפיעו על הלב ועל המוח, כי מילותיה הקדושות של התורה, במיוחד כשהן נאמרות בנגינה ובנעימה, יש בהן כוח עצום להשפיע על מחשבת האדם, וכך יזכה להגות בתורה בנעימות.

מתוך 'ותן חלקנו' שבהוצאת 'מאורות הדף היומי', כרך ע"ג, אלול תשע"ג, עמ' 219.

סרטון לפרשה מאת ראש העיר, ד"ר עליזה בלוך

;feature=youtu.be

סרטון לפרשה מאת קובי אריאלי באדיבות פרד"ס חב"ד