הפרשה פותחת בפסוק "והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אותם. ושמר ה' אלוקיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך" (דברים, ז', 12).

משפטים אינם חוקים. משפט הוא ציוי שהשכל מבינו ומחייבו ואילו חוק הוא ציווי שאין טעמו ידוע, כדיני פרה אדומה. טבעי אפוא, שלאדם יהיה נוח לקיים מצוות שהוא מבינן וקשה יותר לקיים מצוות שאינו מבינן. אם קו מחשבה זה היה נכון, מסתבר שהשכר על קיום חוקים צריך להיות גדול יותר מהשכר על קיום משפטים, כי את החוקים קשה יותר לקיים.

ברם, בפסוק הפותח את הפרשה נאמר "והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה. ושמר ה'...". מדוע לא חוקים?

הסביר רבי יוסף שאול נתנזון זצ"ל בספרו 'דברי שאול' (על הפרשה), כי דווקא אותו הבדל שבין חוקים בלתי מובנים לשכל האנושי, לבין משפטים המובנים לשכל האנשי, הוא הוא העושה את קיום המשפטים קשה יותר. הא כיצד?

עיקר קיום המצוות הוא לעשות אותן מפני שכך ציווה ה', לא מפני שכך מבין האדם שיש לעשות. נמצא אפוא, שלאחר שהחליט האדם לקבל על עצמו עול תורה ומצוות, קל לו יותר לקיים את תכליתו ולהגיע אל המטרה בחוקים שאינם מובנים לו, ואזי הוא מבצע אותם באופן טבעי מפני שכך הוא רצון ה'. אך קשה יותר לאדם לקיים מעשה המובן לו, ככיבוד אב ואם, ואף על פי כן לכוון שכל רוצונו הוא לקיים את דברי הבורא, שהרי גם השכל מחייב לכבד את ההורים.

על כן מברכת התורה את האדם אשר יזכה לקיים גם את המשפטים כדי לעשות את רצון ה' יתברך.

מתוך 'ותן חלקנו' שבהוצאת 'מאורות הדף היומי', כרך קכ"ב, אב תשע"ז, עמ' 186.

סרטון לפרשה מאת ראש העיר, ד"ר עליזה בלוך

סרטונים לפרשה מאת ידידיה מאיר ושולי רנד באדיבות פרד"ס חב"ד