פרשתנו נפתחת בפסוק 'אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים לצבאותם ביד משה ואהרן" (במדבר, ל"ג, 1).

גדולי פרשני המקרא מבארים מדוע טרחה התורה לפרט את מקומות מסעיהם של בני ישראל במדבר.

רש"י כותב כי פסוקים אלה מלמדים אותנו על חסדיו של הקדוש ברוך הוא, אף על פי שגזר עליהם כי ינודו ארבעים שנה במדבר, בכל זאת, במהלך ארבעים השנים לא היו במספר רב של מקומות.

הרמב"ן מביא בשם הרמב"ם, כי התורה טורחת לכתוב את כל מקומות מסעיהם כדי לטעת אמונה בליבות העם לדורות. שהנה, אותו הדור ידע וראה את נסי ה' המופלאים - שהאכיל עם שלם במדבר צחיח במשך ארבעים שנה, ושהייתה שמלתם גדלה על גופם. ברם, כחלוף השנים יגדל דור חדש שלא חווה על בשרו את האירועים, והם עלולים לטעות בליבם לאמור כי בני ישראל חלפו על יד מקומות יישוב וכך התפרנסו, או חנו במקומות הראויים לגידול צמחייה. לפיכך מדגישה התורה ומתארת את כל מקומות מסעיהם, למען יידעו דור אחרון כי במדבר צחיח, באין באר מים ובאין יישוב, הלכו בני ישראל ארבעים שנה.

מתוך 'ותן חלקנו', כרך י', תמוז תשס"ח, שבהוצאת 'מאורות הדף היומי', עמ' 308.

סרטון לפרשה מאת ראש העיר, ד"ר עליזה בלוך

סרטונים לפרשה מאת הרב זיו קצבי וקובי אריאלי באדיבות פרד"ס חב"ד