תמונת אילוסטרציה

האלימות בחברה הישראלית שהגיעה לשיאים חדשים מאז תחילת מבצע ''צוק איתן'', לא נעצרת ברשתות החברתיות ובהפגנות טעונות אלא מגיעה גם לכביש. מי מאיתנו לא נתקל בנהג שקילל, איים, חתך, סינוור או סתם נצמד לרכב באופן מסוכן? 
 
סקר חדש של עמותת ''אור ירוק'' שנערך על ידי מכון המחקר ''גיאוקרטוגרפיה'', חושף כי כל נהג שני (54%) טען כי נתקל לפחות פעם אחת בשנה האחרונה בנהג אשר קילל, התנהג באלימות מילולית או פנה בתנועות ידיים מאיימות. 
 
הסקר נועד לבחון את שיעור האנשים המדווחים כי הם נתקלים בתופעות שונות של זעם ותוקפנות מצד נהגים בכבישי ישראל.
 
- 15% דיווחו כי נתקלו לפחות פעם אחת בקטטה בכביש, בשנה האחרונה. 
- 84% דיווחו כי ראו לפחות פעם אחת בשנה האחרונה כלי רכב שחותך רכבים אחרים או נצמד אליהם.
- 60% דיווחו כי נתקלו לפחות פעם אחת בשנה האחרונה ברכב שסנוור כלי רכב אחרים.
- 74% דיווחו כי ראו לפחות פעם אחת בשנה האחרונה כלי רכב שצפר בכוונה ובאגרסיביות.
- 15% דיווחו כי נתקלו לפחות פעם אחת בקטטה בכביש, בשנה האחרונה. 
 
- 57% מתושבי אזור ירושלים נתקלו בכבישים באלימות מילולית, קללות ותנועות מאיימות לפחות פעם אחת בשנה האחרונה.
 
'פיוז קצר'? הסיכון שלכם להיות מעורבים בתאונת דרכים כפול:
 
מחקר חדש בתחום מוצא כי נהגים החשים כעס, מדווחים על מעשים פזיזים ומסוכנים בכביש כמו אי-שמירת מרחק, מהירות מופרזת ונהיגה פחות יציבה באופן כללי. המחקר קובע כי נהגים אלו יהיו מעורבים בתאונות דרכים בשיעור כפול (!) מנהגים שאינם חשים כעס בזמן נהיגה. מחקר אמריקאי אחר מעריך כי הכעס והאגרסיביות משחקים תפקידים ראשיים ביותר ממחצית מתאונות הדרכים הקטלניות ביותר באמריקה.
 
מחקר חדש של מכון המחקר ההולנדי לבטיחות בדרכים SWOV, בדק ומצא כי קיים קשר חזק בין כעס לבין התנהגות אגרסיבית ותוקפנית על הכביש. הכוונה היא להתנהגות שעשויה לגרום נזק פיזי או נפשי למשתמש והתנהגות המכילה אלימות וחריגה מכללי מוסר.
 
ישנן מספר סיבות להתנהגות אגרסיבית בכביש: נהגים רבים נמצאים על הכביש בזמן שמלווה אותם תחושת כעס ועצבנות ממקרים שקורים לפני הנהיגה או במהלכה. רגשות אלו מסכנים את הימצאות הנהג על הכביש והופכות אותו לאגרסיבי ואימפולסיבי יותר. סיבה נוספת לסכנה היא תנאי הדרך. מצבים שכיחים כוללים פקקי תנועה, עיכובים באור אדום ועבירות המבוצעות על ידי אחרים הגורמות לעיכוב בתנועה. כל אלו ואחרים גורמים לנהג להרגיש עצבנות, כעס וזעם, המעלים את סיכוייו להיות מעורב בתאונת דרכים באופן משמעותי.
 
- כיצד ניתן למנוע מהכעס מלהשפיע על ההתנהגות בכביש?
 
דרך אחת היא באמצעות החינוך. חשוב להבין שקשה למנוע מאנשים לחוות רגשות, אולם, מידע וקורסים בנושא שליטה על הכעס יכולים לסייע בשינוי הדרך שבה כעס בא לידי ביטוי בדרכים. דרך נוספת קשורה לתשתיות המדינה. אין ספק כי רבים מהנהגים מרגישים כעס וצורך להתנהגות אימפולסיבית כשהם נתקלים בפקקי תנועה למשל. ברור כי הפחתת פקקי התנועה, קיצור זמני ההמתנה לאור אדום ומידע לנהגים לגבי עיכובים בדרך יכולים לעזור בהפחתת הרגשות הקיצוניים.  גם האכיפה נשארת חשובה בהתמודדות עם מצבים קיצוניים של תוקפנות הנהגים.
 
שמואל אבואב מנכ''ל עמותת ''אור ירוק'': ''מצד אחד החברה הישראלית מגלה המון סולידריות כלפי החיילים ודווקא במרחב הציבורי, ישנה הקצנה באלימות. נהגים מרשים לעצמם להתנהג באלימות בכביש כשהם לא רואים משטרה. פחות שוטרים ופחות ניידות גורמות להיעדר הרתעה בכבישים. לכן, תקציב המשטרה חייב להיות 180 מיליון שקלים כפי שנקבע בתכנית הלאומית כמחצית הסכום כפי שיש היום. במקביל, משרד התחבורה חייב לשפר את מערך התחבורה הציבורית כדי להקל בפקקי התנועה הרבים ולגרום לנהגים לנהוג באופן רגוע יותר''.