פרשתנו 'מטות' פותחת בהלכות נדרים, והיא קובעת כי אדם יכול לנדור שחפץ מסוים יהיה אסור עליו, ולאחר שנדר עליו לקיים את נדרו. ואם הוא מפר אותו, הוא עובר על איסור "לא יחל דברו, ככל היוצא מפיו יעשה" (במדבר, ל, 3).

על פי התלמוד הירושלמי (נזיר, פרק ט', הלכה א') "ישראל ב'בל יחל' ואין הגוי ב'בל יחל'", כלומר, רק יהודי הנודר עובר על האיסור בהפירו את נדרו והתורה מכנה אותו כמחלל את דיבורו. אך נכרי שנדר, אמנם נדרו חל ומצווה עליו לקיימו. אך עם הפרו, לא עבר על איסור.

האדמו"ר מסוכטשוב, בעל ה'אבני נזר', (מובא בספר 'שם משמואל', פרשת מטות, שנת תר"ע), כי עומק חידוש התורה הוא שפיו של יהודי הוא ככלי שרת שבבית המקדש (על פי רבינו יונה על מסכת אבות, פרק א', משנה י"ז), וכשם שכל דבר הנכנס לתוך כלי שרת מתקדש, כך פיו של היהודי מקדש את הדיבור היוצא ממנו. בנדור יהודי נדר, אין זו קבלת חומרה. קיום הנדר אינו מידת חסידות, אלא ניתן לו כוח להחיל קדושה ולהחיל איסור שלא נאמר בתורה, ומאותו הרגע הדבר אסור עליו ככל איסורי התורה! בעוברו על הנדר, הוא מחלל את הקדושה שנוצרה בפיו ובדיבורו. סגולה מופלאה זו הוענקה לעם ישראל בלבד, עם שהתקדש על ידי הקדוש ברוך הוא.

בנו, ה'שם משמואל', הוסיף, כי דווקא הפה נבחר מכל איברי האדם לבעל כוח קדושה, כי תכלית בריאת עם ישראל היא לספר את תהילות הקדוש ברוך הוא שנאמר "עם זו יצרתי לי - תהילתי יספרו" (ישעיהו, מ"ג, 21).

עם קריאת פרשה זו, נשכיל לדעת איזה כלי מרומם ניתן לנו ונדע להשתמש בו כראוי.

מתוך 'ותן חלקנו' שבהוצאת 'מאורות הדף היומי', כרך נ"ט, תמוז תשע"ב, עמ' 270.

סרטונים לפרשה מאת ידידיה מאיר ושולי רנד באדיבות פרד"ס חב"ד

סרטון לפרשה מאת ראש העיר, ד"ר עליזה בלוך