בפרשתנו מבשר הקדוש ברוך הוא למשה כי לאחר מותו יהושע בן נון יהיה זה שינהיג את העם: "ויאמר ה' אל משה: קח לך את יהושע בן נון, איש אשר רוח בו, וסמכת את ידך עליו" (במדבר, כ"ו, 18).

במדרש 'תנחומא' (פנחס, כ"א, ט"ו) נאמר "אמר לו הקדוש ברוך הוא: 'נוצר תאנה יאכל פריה' (משלי, כ"ז, 18)... יהושע הרבה לשרתך וחלק לך כבוד, הוא היה משכים ומעריב בבית הוועד שלך, הוא היה מסדר את הספסלים והוא היה פורס את המחצלות, והואיל והוא שרתך בכל כוחו, כדאי הוא שישמש את ישראל, שאינו מאבד שכרו".

נפלא הדבר, האמנם כדי להיות רבן של ישראל לא מצאה התורה סגולה אחרת מזו ששירת את משה וסידר את הספסלים ואת המחצלות בבית הוועד, שלא גדלותו בתורה הביאתו לכך אלא היותו נוצר תאנה, שהשתדל בשמירת התאנה בכלל? תמוה הדבר!

מסביר הרב אליהו מאיר בלוך (זיכרון אליהו, עמ' רמ"ב), כי גם אם אדם דואג לפרטים חשובים ומועילים, עדיין אין בכך כדי להראות מסירות מלאה לקידוש שם שמיים. אבל אם עצם העניין חשוב לו באמת, כל דבר נחשב בעיניו, אפילו הזעיר ביותר, אם יש לו רק שייכות לעניין הנשגב להשלימו ולשפרו. כאשר הוא דואג לפרטים הקטנים, מסתמנת גדלותו ושיעור קומתו בענייני קידוש שם שמיים, שהוא מחשיב אותם ביותר.

זהו הבאור במה שהמליצו חז"ל על יהושע את המקרא "נוצר תאנה יאכל פריה', שכן סוד הצלחתו של נוצר התאנה הוא, במה שמבין כי מדבר קטן יכול לצאת דבר גדול, והולך ומטמין באדמה ת ייחור התאנה, על דעת שייצא ממנה עץ גדול, ולכן הוא זוכה לאכול את פריה.

מתוך 'ותן חלקנו' שבהוצאת 'מאורות הדף היומי', כרך נ"ט, תמוז תשע"ב, עמ' 222.

סרטון לפרשה מאת ראש העיר, ד"ר עליזה בלוך

https://youtu.be/-cdGI9GqatY

סרטון לפרשה מאת עדן הראל באדיבות פרד"ס חב"ד

https://youtu.be/4PM7Q_kSYvs