בפרשה מפורטים מספר דינים הקשורים לטהרת כלים והימנעות מלהיטמא למתים. "וכל כלי פתוח, אשר אין צמיד פתיל עליו, טמא הוא"  (במדבר, י"ט, 15)

פסוק זה עוסק בכלי חרס, והוא מורה כי כלי חרס שנמצא באוהל המת ואין כיסוי על פתחו - נטמא. ברם, אם יש כיסוי על פתחו אין הוא נטמא, מפני שכלי חרס אינו מקבל טומאה אלא מחללו ולא מדפנותיו החיצוניות.

כותב בעל ה'שפתי כהן' (הש"ך), כי בפסוק זה יש רמז לאדם הנוהג כ'כלי פתוח', שאינו שומר את פיו מלאכול מאכלות אסורות ואינו שומר את לשונו מדיבורים אסורים ואינו שם מחסום לפיו, רוח טומאה שורה עליו, כי קלקול האדם בא ככלי חרס, מתוכו ולא מבחוץ, במאכלו, בדיבוריו ובמחשבותיו.

מתוך 'ותן חלקנו', שבהוצאת 'מאורות הדף היומי', כרך מ"ו, סיון תשע"א, עמ' 290.

סרטון קצר לפרשה מאת ראש העיר, ד"ר עליזה בלוך