"אנו דוחים את הטענה המוטעית כי BDS היא תנועה אנטישמית, ותומכים בעמדה כי חרמות הן כלי התנגדות לגיטימי ולא אלים", חתמו 240 אנשי אקדמיה ישראלים ויהודים על מכתב גלוי שבו הם קוראים לממשלת גרמניה לחזור בה מהצעת החוק הקובעת כי תנועת החרם על ישראל היא אנטישמית.

במכתב שהתפרסם באתר האינטרנט של BDS הם גם קוראים לממשלת גרמניה "לשמור על המימון הישיר והעקיף לארגונים לא ממשלתיים ישראלים ופלסטינים, הקוראים תיגר על הכיבוש הישראלי".

אבל מה גורם לאנשים משכילים ומלומדים, שדעתם מתונה ושקולה, לפעול בחוסר היגיון? איך ייתכן שיהודים שחיים בישראל מביעים הזדהות עמוקה עם ארגונים שמייצרים דה-לגיטימציה והשחרה למדינתם? איך בכלל הם מתארים לעצמם את המחר?

זו כבר תופעה ידועה שבכל הארגונים הבינלאומיים, בייחוד אלה שפועלים נגד העם היהודי ומדינת ישראל, כמו ה-BDS, פועלים יהודים וישראלים לשעבר. הם האנטישמים הגדולים ביותר. בדרך זו הם מבקשים להיפטר ממילוי תפקידם הייעודי, לעקור את שורשם הרוחני. חלקם אף סבורים כי אם יתבוללו, יאבדו את הגֶן היהודי שצרוב בהם. אולם לפי חכמת הקבלה זה בלתי אפשרי. היהודים לעד יישארו יהודים. השורש הרוחני היהודי שבהם הוא למעלה מהטבע, ולכן יחייב אותם להיות יהודים.

ככל שהשנאה למצב הבלתי-נשלט הזה גוברת ביהודי ומבטלת לו את החופש לבחור מיהו, כך היא מעוררת בו שנאה עזה למהותו של עם ישראל. שנאה שהוא לא מסוגל להסביר אפילו לעצמו, אבל היא די חזקה כדי להניע אותו לפעול בתוקפנות נגד העם היהודי.

לכן יש מהם שמרגישים מקופחים ולחוצים מהאנטישמיות, תגידו אנטי-ישראליות, וכדי לברוח מהשנאה כלפיהם הם מתגוררים במדינות שונות ברחבי העולם, תוך הסתרת זהותם היהודית. בהדרגה הם הופכים להיות שונאי יהודים אם במודע ואם שלא במודע. ויש אחרים. שבמקום לעזוב את ישראל, הם ממשיכים לחיות בה, להתפרנס בה, ללמוד וללמד בה, ובליבם דחייה. הם שיחתמו על מכתב תמיכה בארגון אנטישמי, ממשרדם הממוזג שבכותלי האקדמיה בישראל.

כל אדם יכול להתבטא כראות עיניו, אבל לא כנגד השמדת האחר. יש לתת חופש ביטוי מלא לכל גוף שקורא לשלום – אבל לא לשלום דרך אמצעי שלילה והשמדה. בטח לא במסרים אנטישמיים, שכבר ידענו שובע מהם.

אם באנשי האקדמיה נטועה דאגה למצבה ולגורלה של מדינת ישראל, אז טוב אם יפתחו את ספרי ההיסטוריה ואת המקורות האותנטיים של העם היהודי, ויחקרו את תפקידו של עם ישראל מימי עבר ועד ימינו. אם לתמצת עבורם לשתי מילים, אז תפקידם של היהודים להיות 'אור לגויים'. בידי היהודים השיטה לחיבור כלל האנושות, אך חסרה להם מודעות לתפקידם הנעלה ולכובד אחריותם כלפי העולם.

כאשר היהודים יתלכדו ויפיצו את שיטת החיבור לעולם, תתפוגג האנטישמיות וייפסקו כל החרמות, ההפגנות וההאשמות כנגד היהודים. המסר מכאן הוא פשוט: להתחבר ללב אחד, לא לחתום ביד אחת.