בשנת 2003 הוטלה לראשונה החובה לשלם ארנונה על נכסים שגופים ציבוריים מחזיקים. חובה זו הוטלה, בין היתר, על מוסדות להשכלה גבוהה, על בתי חולים ועל מוסדות דת וישיבות. מאז שנת 2006 נדרשו הגופים הציבוריים לשלם בעבור הנכסים שבשימושם 33% מהשיעור שנקבע בצווי הארנונה של הרשויות המקומיות. כך כותב  מבקר המדינה

בפקודת מסי העירייה ומסי הממשלה, פורטו סוגי נכסים, בניינים וקרקע תפוסה הפטורים מתשלום ארנונה. בתיקון משנת 2002 לפקודת הפיטורין הוטלה ארנונה בשיעור מופחת על רשימה של נכסים ובניינים ציבוריים

קרקע תפוסה הוגדרה בפקודת העיריות: "כל קרקע שבתחום העיריה שאינה אדמה חקלאית, שמשתמשים בה ומחזיקים אותה לא יחד עם בנין

בבית שמש עשרות כוללים, ישיבות גבוהות, מוסדות דת, מוסדות חינוך פרטיים, או מוסדות חינוך המנוהליםבבניינים פרטיים.  האם הם משלמים ארנונה כנדרש ובהתאם להוראות מבקר המדינה?

גזבר העירייה  לא מתיר ספק בשאלה: "משלמים כחוק".

לפי איזה חוק? וכמה הם משלמים?

צו הארנונה לעיריית בית שמש אינו מפרט כלל  פרטים בסעיף כזה או בדומה לו. לא תמצאו בו לא ישיבה ולא כולל. תמצאו בו חדרי שנאים, מחסנים, גלריות, לא ישיבות ולא כוללים. אז על פי איזה סעיף משלמות הישיבות ארנונה?

בעיריות אחרות, ירושלים למשל, שם יש הרבהישיבות וכולללים יש סעיף ברור לתשלום הארנונה למוסדות.

תשלום נוסף שאינומצוי בארנונה הוא אגרת תשלום אשפה. מוסדות  שפטורים מתשלום ארנונה, ויש בחוק כאלה,  מחוייבים בתשלום אגרת אשפה שהיא סכום לא מבוטל.  היכן מופיעה האגרה הזו בסדרי הגביהשל עיריית בית שמש?  רק שאלה או שאולי יש עליה תשובה.  התשובה אם קיימת אינהברורה,   בכל מקרה  ע"פ בקשתנו מתחייב הגזבר לבדוק את השאלות ולהבהיר אותם.

האם ועדת הכספים שאמורה להתכנס ולדון בצו הארנונה לשנת 2020 גם תדרוש א הבקשות האלה.

סבר להניח שקופה מדולדלת עושה מאמצים  למצוא מקורות הכנסה לא לאמץ את  המצוי בחוק. מבקר המדינה לטובתה.