זוכרים את סיון

את התאריך 13 במרץ  1997 החברה הישראלית לא תשכח לעולם. באותו יום התרחש אסון שלימים הופך לאחד האסונות הדרמטיים והקשים ביותר בתולדות ישראל: טבח  שבע התלמידות בנהריים, ביניהן, סיון פתיחי, תושבת מטה יהודה. "כששמעתי על האירוע ברדיו הרגשתי שמשהו נורא קרה לסיון." מספרת, אמא של סיון, נורית.

זה היה בוקר שיגרתי שבו עמדו תלמידות צעירות, מבית הספר "פירסט" בבית שמש לעשות את דרכן לעוד טיול שנתי בצפון הארץ. הטיול התקיים על רקע ההסכם השלום עם ירדן שבו התאפשר לתלמידי בית ספר רבים לחצות את הגבול ולעבור לשטח ריבונות ירדני ולצפות במפגש נהרות הירדן עם הירמוך. כשירדו הבנות מהאוטובוס לתצפית, החל חייל ירדני לירות עליהן  באש חיה. שבע תלמידות נהרגו במקום, ביניהן, סיון פתיחי, וחמש תלמידות ומורה נפצעו. "את הפצועים פינו לבית חולים פוריה" משחזרת נורית פתיחי, תושבת מושב צלפון, אמא של סיון ומוסיפה: " אף אחד לא סיפר לי שסיון נפגעה. בעלי ואני, היינו בטיול בצפון ושמענו ברדיו על הפיגוע. ברגע ששמעתי על מיקום האירוע ישר הבנתי שלסיון שלי קרה משהו. אני זוכרת שאמרו שיש הרוגים ופצועים. החלטנו לבטל את הטיול וללכת מיד לבית החולים. כל הדרך הנסיעה התלוותה בדפיקות לב חזקות".

בבית החולים התבקשה נורית לבדוק האם סיון נמנית מחמשת הפצועים שפונו. כשהבינה שלא ראתה את ביתה כחלק מתהליך הזיהוי, הבינה שהנורא מכל קרה :"ביקשו ממני לזהות את סיון שלי, בין הפצועות. התפללתי לראות אותה. לצערי, היא לא הייתה וזה גרם לתחושה חזקה שאכן סיון נרצחה".

השבוע התקיים טורניר כדורסל המסורתי באולם הספורט החדש בבית הספר "הרטוב"  שבו השתתפו עשרות תלמידות משישה בתי ספר: עין הרים, מתיתיהו, הרטוב-יסודי, הרטוב-חטיבה, ברנקו וייס - בית שמש ואור מצור הדסה. בגיל חיטבה ניצחו, ברנקו וייס בית שמש ובמקום הראשון ביסודי ניצחה קבוצת הכדורסל של עין הרים.

הטורניר נולד על רקע האסון כיוזמה של המועצה האזורית  מטה יהודה בשיתוף משפחת פתיחי כבר לפני 22 שנה, כדרך להנציח את סיון:" סיון שיחקה בנבחרת הכדורסל של המועצה והיא מאוד אהבה לשחק את המשחק. למעלה מעשרים שנה הטורניר הזה מתקיים בשיתוף  מלא של המועצה, אוטובוסים, ארגון קבוצות, מדליות ועוד. זו הזדמנות נהדרת להגיד תודה לכל אנשי המועצה. בכל טורניר כזה, אני מתרגשת כל פעם מחדש. אני רואה את הבנות, איך שהן משחקות ונלחמות זה מזכיר לי מאוד את הבת שלי."

 

זוכרים את מיכאל דותן

הקדט מיכאל (ישראל) דותן ז"ל, בוגר בית הספר לקציני ים באשדוד, נהרג בשנת 2006 בתאונת דרכים והוא בן  18 בלבד. מיכאל עמד בפני גיוס לקומנדו הימי אך מותו בטרם עת קטע את חלומו. בשנת 2007 נערך לראשונה המרוץ לזכרו, שמאז מתקיים מדי שנה בחסות המועצה האזורית מטה יהודה.  השנה המרוץ מציין 13 שנה ובו משתתפים רבים בהם קבוצות של בני נוער, ילדים ומשפחות, בוגרים ובוגרות שהגיעו מהמושבים והקיבוצים שבמרחב המועצה האזורית מטה יהודה, מהעיר בית שמש ומרחבי הארץ לחבק ולחזק. 

מפעל ההנצחה לזכרו של הקדט מיכאל דותן ז"ל, נולד כתוצאה מרצונה של המשפחה להעניק חיבוק למשפחות ששכלו את יקיריהן שחוו אירוע דומה של אובדן היקר להם, משפחות שנאלצו לטמון באדמה.

משפחת דותן אמרה במהלך טקס חלוקת התעודות והגביעים :"אנו מודים למאות משתתפי מרוץ ממעמקים ה-13  ולחיבור המופלא בין משפחתינו למועצה האזורית  מטה יהודה  ובראשם האגף לחברה ונוער ומחלקת ספורט שתודות לשיתוף הפעולה  פורה מתאפשר קיומו של מפעל ההנצחה ובהצלחה רבה. אנו פונים  במסר מחזק למשפחות פגועות , מרוסקות, אבודות ואומללות, המומות וכואבות, החיים הם מרוץ משוכות. עליכם ועלינו, להיות נחושים להמשיך ולקפוץ מעליהן גם כשהן גבוהות יותר ובכך לתת להם כוח, לא לוותר, להמשיך לנהל את אורך חייכן עם ראש מורם ועם גאווה גדולה בלב כואב וגעגוע גדול לילדכם. געגוע גדול שלנו לדותן".

 

מנהל מחלקת הספורט במועצה האזורית מטה יהודה, עוזי קאחו: "אנו כואבים את כאבם של המשפחות וגאים בכך שהצלחנו דרך הספורט להנציח את היקירים לנו במועצה. הטורניר והמירוץ מתקיימים עשרות שנים שהצליחו לאגור אלפי משתתפים שלמדו את דרכו של אותו יקיר שנפל. מרגש כל פעם מחדש לראות את הילדים, הנוער והמשפחות לוקחים ברצינות את תחרות הספורט מצד אחד ומצד השני