סופרים שבעה ימים עד השבת, שבעה שבועות - ספירת העומר מפסח עד שבועות. ויש גם שבע שנים - שמיטה, עליה אנו מצווים בתחילת הפרשה. וזה לא נגמר, אחרי שבעה מחזורי שמיטה, 49 שנים, יש שנת יובל וגם לה משמעויות מיוחדות.

ועל כך נכתב בהמשך הפרשה (ויקרא, כ"ה, 8)" "וספרת לך, שבע שבתות שנים, ששבע שנים, שבע פעמים; והיו לך ימי שבע שבתות שנים תשע וארבעים שנה".

מה מבקש הפסקו לרמוז בצוותו "וספרת לך... והיו לך..."?

ספר צרור המור מבאר: "לרמוז, כי סגולת המצווה היא רבה, שאף על פי שהאדם הולך רצוא ושוב להרוויח ממון בעולם הזה, אם מוציא מעשרותי ומחלק ממנו לצדקה - הקדוש ברוך הוא נותן ברכה והצלחה בכל ממונו כאילו הוא כולו צדקה. ולכן אמר 'וספרת לך שבע שבתות שנים' שהם שבע שנים של שמיטות שהן של מצווה, כי אלו השבע הם שלך ולתועלתך לפי שהן של מצווה, אבלש אר השנים הן לקניינך ולרכושך, לבניך ולבנותיך".

כלומר, חלקו הראשון של הפסוק, מתייחס למעשה המצווה בפועל "וספרת לך שבע שבתות שנים", שבע מצוות שמיטה תזכה לצבור לך למצווה בכל יובל שנים ויתר השנים הן לחלק הגשמי.

חלקו השני של הפסוק מוסיף וקובע "ואני מבשרך שלא שבע נשות השמיטה לבד תספור לך ולנפשל, אלא כל מ"ט השנים יהיו חשובים לך ולתועלתך כאילו כולם של מצווה, 'והיו לך ימי שבע שבתות השנים תשע וארבעים שנה' - שאף כל מ"ט השנים יהיו חשובים לך כאילו כולם של מצווה".

מתוך 'ותן חלקנו' שבהוצאת 'מאורות הדף היומי', כרך כ', אייר תשס"ט, עמ' 204.

סרטון לפרשה מאת ראש העיר, ד"ר עליזה בלוך

סרטונים לפרשה מאת ידידיה מאיר ועדן הראל באדיבות פרד"ס חב"ד