השבת שלפני פסח קרויה 'שבת הגדול', כפי שכותב הטור (אורח חיים, הלכות פסח, סימן ת"ל), שלפני יציאת מצרים נצטוו בני ישראל לקחת שה בי' ניסן לקרבן פסח, ובאותה שנה תאריך זה חל בשבת ואירע להם נס שהמצרים לא עשו בהם שפטים אף על פי שלקחו את אלוהיהם לשחיטה.

איך מרמז הכינוי 'שבת הגדול' לנס זה?

רבי יעקב קמינצקי ז"ל, בספרו 'אמת ליעקב' (פרשת בא, עמ' ר"פ), כותב הסבר מרתק וגדוש תוכן, המשלב בין מהות יום השבת לבין הנס שהתרחש באותם הימים. בספרו הוא מוכיח, כי עד קבלת התורה, ימי השבוע התחלפו בבוקר ולא בלילה. שבת הייתה אפוא, מיום השביעי בבוקר ועד יום ראשון בבוקר. לעומת זאת, ימי החודש התחלפו בלילה.

כאשר אמר הקדוש ברוך הוא לישראל לקחת שה בי' בניסן, בוודאי זריזים המקדימים לקחו את השה כר ביום שישי בערב, כאשר החל י' בניסן. ביטחונם הגדול בה', שלא יאונה להם כל רע, הוא למעשה הביטחון שאנו בוטחים בה' בכל שבוע, כאשר הכול סוגרים את עסקיהם ומפסיקים את עיסוקיהם לקראת שבת, מתוך הכרה שבוודאי איננו מפסידים מאומה..

נמצא אפוא, שבאותה שנה מידת הביטחון שאנו מפגינים בכל שבת, נמשכה על פני 36 שעות, מיום שישי בלילה, כאשר לקחו את השה, עד יום ראשון בבוקר ככלות השבת. 'שבת הגדול', פשוטו כמשמעו.

מתוך 'ותן חלקנו' שבהוצאת 'מאורות הדף היומי', כרך ס"ח, ניסן תשע"ג, עמ' 105.

בשבת 'הגדול' אין מפטיר מיוחד, אך יש הפטרה מיוחדת ובה הפסוק "הנה אנוכי שולח לכם את אליהו הנביא לפני בוא יום ה' הגדול והנורא". השם 'שבת הגדול' בא מהמלה "הגדול" שבפסוק זה. מוציאים ספר תורה אחד ובו קוראים בפרשת השבוע. השבת נקרא את פרשת "מצורע".

קצת על נושא הצרעת: בסרטון המצ"ב עם שולי רנד (באדיבות פרד"ס חב"ד)

https://youtu.be/1ArM4V8VMHQ

סרטון קצר על הפרשה מאת ראש העיר, ד"ר עליזה בלוך

https://m.youtube.com/watch?feature=youtu.be&v=2y1k-uN7ks0