כואב לי על תושבי עוטף עזה. כואב לי לשמוע את החששות בקולם. להרגיש איך שהם חיים בשגרה של חוסר ודאות, נעים בין יש הסלמה או אין הסלמה? צה"ל תוקף או יש הפסקת אש? חוזרים ללימודים או שנשמעת אזעקת צבע אדום? כואב לי לשמוע איבר מהעם, איבר יקר מהגוף הישראלי השלם, שמרגיש ש"לא סופרים אותו". יותר מכול, כואב לי שהצעקה אינה מצליחה לעורר את ליבם האטום של חלק משאר התושבים במדינה.

טיל אחד למרכז הארץ וכולנו מתרגשים, דבוקים למסכים ופוצחים בדיונים סוערים. אומנם לא יפה להתבטא כך, אבל אולי צריך להודות לאויבים ששיגרו טיל למרכז; שלרגע פילחו לנו את הלב, ועוררו בנו שבריר של הזדהות עם אחינו בדרום הרחוק.

אני לא מאחל לאף יהודי לסבול, אבל אם איבר אחד בגוף כואב, הפצע הקטנטן ביותר, אז כולנו כאחד צריכים להרגיש את הכאב. לא מתוך פחד שמא יקרה לי אותו הדבר, אלא מתוך הרגשת שוויון ושותפות גורל. כל טיל שנופל יכול להיות הטיל האחרון שעלול לגדוע את חייו של אחד מבני עמנו. ואני לא רוצה להתחשב בניסים. לא סומך על נפלאות.

אני רוצה שנרגיש עם אחד. לב אחד. שניפטר מההרגשה המזויפת שאנחנו שתי מדינות. שלא ניתן למרחק של ארבעים דקות נסיעה מהמרכז להפריד בינינו. לא נסמוך רק על הצבא שיושיע אותנו. גם לא על מערכת הבחירות הקרובה שתגאל אותנו מהמכה. גם לא לכל הדיפלומטים מהעולם שבאים לרגע להצטלם. כבר חיינו בסרט הזה, אנחנו כבר חיים בו שנים, ואם לא נתאחד – נמשיך לחיות את הסרט הזה, והוא עלול להפוך לסרט רע יותר.

מי כמוני יודע שאנחנו עם קשה עורף, עם שמתלכד בעת צרה ונפרד בעת שגרה. אבל אני יודע עוד דבר: האחדות בינינו היא ההצלה. כך זה תמיד היה. בחיבור ובחיבוק הפנימי שלנו יש כוח רוחני. תכנו את הכוח הזה באיזה שם שתרצו: בורא, אלוקים, כוח עליון, תכונת השפעה, נתינה ואהבה – אבל הכוח הרוחני הזה הוא ש'יילחם' וינצח עבורנו. יילחם בכל מלחמה, בכל רמה.

בחיבור בינינו יש כוח רוחני שמאיר, שמגן, שמחזיר למוטב. ואין רגע יותר מוצלח לעורר אותו, אלא עכשיו. דווקא כשנערים לובשים מדים, כשסוללות 'כיפת ברזל' נפרשות, כשמקלטים נפתחים – נותר רק לשוב לתפילה פשוטה: פתח לנו את הלב להתחבר בינינו.

ואם עדיין תתגבר המכה והאיומים לא ייפסקו, תמיד יש בית חם במקורות שלנו, במילים המנחמות של חכמי הלב, המקובלים שהשאירו לנו מאוצרם: "הנה כתוב 'אין עוד מלבדו', שפירושו, שאין שום כוח אחר בעולם, שיהיה לו יכולת לעשות משהו נגדו. ומה שהאדם רואה שיש דברים בעולם שהם מכחישים פמליה של מעלה, הסיבה היא, מטעם שכך הוא רצונו".