מיליארדי בני אדם משתמשים בטכנולוגיות חדישות ונהנים משירותן, אך מעטים הם היצרנים שחיים את עתיד הטכנולוגיה ועוקבים בדריכות אחרי מגמות ההתפתחות. קחו לדוגמה את התפתחות מכונת הכביסה: שנים לפני שהיא הומצאה היה תהליך הכיבוס ארוך ומייגע. נשים היו יושבות על גדות הנהר ומטיחות כבסים על הסלעים בנהר.

ב-1782 המציא הנרי סידג'ייר ארגז ובו כלוב פשוט שאליו חוברו מוטות עץ וידית שנועדו לסיבוב הכבסים. מאז ועד ימינו חלפו כמה עשורים, העיקרון נותר זהה אך עם כל פיתוח התווסף מרכיב מועיל נוסף. היתרונות היו מובהקים וענו על כל חסרון: הבגדים היו נקיים יותר, התהליך היה מהיר וחסכוני יותר ולא נדרש מאמץ פיזי. תארו לעצמכם לו היינו מציעים לאותה כובסת מהמאה ה-18 לקנות מכונת כביסה? האם הייתה קונה?

האנושות עדיין לא מכירה בכך שהיא עובדת בפרך כמו אותה כובסת, וכבר קיימת מכונה שתקל על חייה. מאז סיום מלחמת העולם השנייה זינק בנו הרצון האגואיסטי לבנות ולהיבנות, והתבססנו בכל מערכות החיים. היום לא חסר לנו דבר, אם רק נלמד להתלכד. יש הכול מהכול ובשפע רב. למרות זאת הטבע האגואיסטי שלנו הולך וגדל, ובמקום לעשות יד אחת ולהמציא המצאות גדולות שיסייעו לנו להתקשר נכון וליהנות מפירות האנושות, אנחנו רק רומסים זה את זה. מחפשים קומבינות איך להרוויח על חשבון האחר כדי להתמלא בעוד תענוג זמני.

כמה אנשים בעולם יודעים איך עובדת מכונת כביסה? מעטים. כמה משתמשים בה? מיליארדים. ליהודים שיטה ייחודית שמסוגלת לחבר בין בני האדם. תוכנה פשוטה שמלמדת כיצד להתעלות מעל הטבע האגואיסטי ולחיות בשוויון, בערבות ובדאגה הדדית. לא צריך להיות מומחים גדולים. בדיוק כשם שרוב בני האדם מפעילים את מכונת הכביסה מבלי להבין כיצד היא פועלת, כך גם בשיטת החיבור. הטכניקה פשוטה: מתיישבים במעגל שיח לדוגמה, לומדים על הטבע שלנו, דנים על הקשרים בינינו, וסבב אחר סבב מתחילים לחוש את החום האנושי שנוצר בינינו. הוא שרוקם קשרים חדשים ומועילים ומוציא אותנו ממעגל הסבל.

בפועל כל אדם משליך את 'הכביסה המלוכלכת' שלו – את האגו שמחפש לנצל את הזולת דרך תחרותיות, שחיתות, גזענות, זלזול ואדישות, ודרך התקשרות נכונה לזולת מתעורר כוח חיבור חזק יותר שמנקה את הלב של כולם. שוטף, מחטא, סוחט, מייבש ומריח כמו חדש.

את הטכנולוגיה הזאת שואבים היהודים מהמבנה היסודי שבטבע. הטבע שואף באופן אינסטינקטיבי לאיזון, לשוויון, לשלמות. ומכיוון שאנחנו חלק מהטבע, גם עלינו חלה החובה לפעול בשוויון ובהתחשבות הדדית. ההבדל היחיד הוא שבמקרה שלנו עלינו לעשות זאת באופן מודע: להכיר שמצבנו רע, ללחוץ על כפתור החיבור לזולת ולהפעיל את מכונת הכביסה.