רגעים היסטוריים יש בכל רגע. אנו מודים לבורא עולם על כל רגע ורגע ועל נסיו שבכל יום עמנו. זה נס שקמנו בבוקר ויש אוכל במקרר, אבל לא נאמר על זה הלל כמו בפסח ובחנוכה. ולכן יש רגעים היסטוריים ויש רגעים היסטוריים. אמריקאי מאפיר שיער יזכור היכן היה כאשר נאמר המשפט "צעד קטן לאדם, צעד גדול לאנושות" אך לא יזכור היכן היה כאשר הקונגרס אישר את הצעת חוק ביטוח בריאות, שבהחלט חשוב לכל אזרח אמריקאי באשר הוא יותר מאשר עוד חללית על הירח.

כן, רגע גדול לאנושות ועכשיו גם אנחנו, ישראל הקטנה על המפה, לא רק מפת העולם, אלא גם מפת היקום עם החללית הישראלית הראשונה 'בראשית'. ומה יכול להיות גדול עבורנו, תושבי בית שמש, למשמע הידיעה כי בצוות שהביא את מדינת ישראל לרגע המופלא הזה יש גם תושב בית שמש?

תכירו את אריאל גומז, בן 37, יליד צרפת, עלה לפני 18 שנים. למד בארץ הנדסת אלקטרוניקה במכון לב. נשוי + 4. היה עתודאי בפיתוח של חיל החימוש, עסק בעיקר בפיתוח של טנק המרכבה, סימן 4 והנמר. אחרי השחרור מצה"ל עבד 5 שנים באלביט בתחום של לייזרים. ולפני פחות שלוש שנים הצטרף ל-SPACEIL.

מה זה בדיוק הגוף הזה SPACEIL ?

"זו עמותה שנוסדה עקב התחרות של גוגל שקבעה מי תהיה הקבוצה הלא ממשלתית הראשונה שתבנה חללית ותגיע לירח, תצטלם ולצלם שם ותשלח בחזרה תמונות והמטרה של ספייס איי.אל. השנייה היא מטרות חינוכיות".

כמו למשל.

"להעביר הרצאות בבתי ספר. יש רשת מתנדבים בכל הארץ. אני אחראי על אזור בית שמש והעברתי הרצאות בכמה בתי ספר בעיר".

כמה קבוצות התמודדו?

התחרות התחילה ב-2005 והייתה אמורה להסתיים ב-2015, הצטרפו כ-40 קבוצות מכל העולם. אנחנו היינו היחידים מישראל. אגב, ישראל הייתה האחרונה להירשם וזה היה ב-2010 ביום האחרון של הרישום, 30.12.2010. ואז בפועל משנת 2011 ועד היום ספייס איי.אל. מתחרה במסגרת התחרות. לפני כשנתיים נותרו 5 קבוצות בתחרות של גוגל. שתיים מארה"ב, אחת מיפן, אחת מהודו ואנחנו מישראל. לאט לאט נשרו כל הקבוצות ובסוף נשארה רק הקבוצה שלנו".

איך נבחרתם?

"האחרים פשוט נשרו. או שלא עמדו ברמה הכספית או שלא עמדו ברמה הטכנולוגית".

מה התקציב של הפרויקט הזה? מאיפה מגייסים?

"עלה מעל 90 מיליון דולר. זה המקום לציין שלפני שנה גוגל הכריזה שהא מסיימת את התחרות ללא זוכים. הזוכה היה אמור להרוויח 20 מיליון דולר. הם כבר דחו את הדד ליין שלוש פעמים ולפני שנה לא הסכימו לדחות שוב לבקשתנו. בכל מקרה אמרנו שנמשיך במשימה כי יש לנו עוד מטרות חוץ מתחרות ולכן אנו ממשיכים. המימון הגיע בעיקר מתורמים שביניהם מוריס קאהן נשיא העמותה. ויש תורמים גדולים כמו שלדון אדלסון ועוד. שמויתיהם מצוינים באתר שלנו. זה המקום לציין כי המטרה הייתה לשלוח משלחת לא ממשלתית  וכלן ממשלת ישראל השתתפה בכ-10 מיליון שקלים בתקציב היא הייתה וגבלת מחינת גוגל עד 10%".

כמה אנשים אתם בסיפור?

"משהו כמו 40 איש מצד העמותה ועוד כמות דומה של אנשים מהתעשייה האווירית. יש רשת של מאות מתנדבים במסגרת פעילות חינוכית שנמצאים בכל הארץ".

מה היה התפקיד שלך?

"אני מהנדס מערכת ואני בצוות של הנדסת מערכת של הפרויקט ואנחנו אחראים כל אחד בתחום שלו על חלקים בתוך המערכת, ניסויים מדעיים. לאחר השיגור אני שייך במסגרת תפקידיי לחדר בקרה. אנחנו יושבים במתחם תעשייה אווירת ביהוד ושם אנחנו מפעילים ומשגיחים על החללית מקבלים דיווחים ושולחים לה פקודות הכול מתבצע מהארץ. בימים הראשונים כמעט כל יום יש לי משמרת, ועם הזמן זה יהיה פחות. מדובר במשימה שתארך חודשיים. זו חללית בגודל מטר וחצי על שני מטרים,  אבל שוקלת בערך 600 קילו, בעיקר בגלל הדלק משהו 400 ליטר דלק. זו חללית לא מאוישת שאמורה לנחות על הירח, לצלם לקחת משם תמונות. היא תבצע ניסויים מדעיים, תשלח תוצאות ותישאר שם. זה לא שיש שם אנשים ומישהו ייצא משם עם הדגל ויתקע אותו על הירח. הדגל מצויר על החללית. זה כבר אירוע בסדר גודל אחר רק להסביר את גודל האירוע. אף מדינה אירופית חוץ מרוסיה לא שלחה וחוץ ממנה רק סין וארה"ב. ממשלת הודו מתכננת לשלוח בחודשים הקרובים. אנחנו הקבוצה הפרטית היחידה בהיסטוריה שעשתה דבר כזה, הקודמות היו ממשלתיות זו הייחודיות שלנו".

האם ראש הממשלה או אחד השרים בירכו אתכם?

"בהחלט ראש הממשלה היה איתנו בשיגור ושר המדע אופיר אקוניס היה בפלורידה בשיגור. בפועל היה הרבה מאוד שיתוף פעולה עם מכון ויצמן בנושא המדעי, בחירת אתר נחיתה וכאן אני עובד איתם. במסגרת התחרות היינו צריכים לצלם נחתה לאסוף נתונים ולשלוח אותם לכדור הארץ לחדר בקרה ולעשות סלפי. יש מצלמה שמכוונת לקרקעית והיא עושה סלפי שנשלח לארץ. מכון ויצמן בשיתוף פעולה איתנו עושים לעשות ניסוי בו יימדד השדה מגנטי של הירח".

מה התרומה לאנושות?

"זה יעזור לחקור ולהבין את התפלגות השדה המגנטי על הירח שהוא מאוד לא הומוגני ולהבין אם יש לה ליבה פעילה וכיצד נוצרה קרקע הירח. זה יכול לעזור למשימות עתידיות. אנו משתמשים בטכנולוגיית שדה מגנטי עבור למצפנים למשל . עקרונית זה בעיקר לחקר החלל. יכול להיות שיהיו עדו תוצאות. חתמנו הסכם שיתוף פעולה עם נאס"א ועשינו איתם מחזיר קרן לייזר. לוקחים מודול שנקרא רפלקטור שאנחנו עושים איתו לאחר הנחיתה ניסוי של לוויין מסביב לירח ואיתו נעשה ניסויים. נאס"א רצים לעשות ניסוי שקשור לאבק כמו מעבורת קולומביה בזמנו שעליה היה האסטרונאוט הישראלי הראשון, אלוף משנה ד"ר אילן רמו ז"ל, וכן הרכבה של האבק הירחי. דבר שתורם לאיכות הסביבה. תוך כדי נחיתה נירם ענן של אבק וממנו נלמד. כיום אף אחד לא יודע מדוע השדה מגנטי בירח הוא כפי שהוא ואת זה אנחנו הולכים לחקור. המודול המדעי שאנחנו לוקחים פותח על ידי אוניברסיטת קליפורניה (UCLA) ובשיתוף ספייס.איי.אל. ומכון ויצמן וזה דומה למודול שנשלח ע"י נאס"א למאדים. אנחנו עושים שימוש בציוד מתקדם של נאס"א".

היו לך גם נסיעות לחו"ל?

"כמעט הכול נעשה מהארץ. הציוד הגיע מחו"ל והבדיקות נעשו בארץ. יש לנו צוות קרקע שהיה בארה"ב. אני בצוות תפעול אז נשארתי בארץ. עכשיו ייקח לנו חודשיים אחרי השיגור להגיע לירח וננחת קצת לפני פסח על אדמת הירח".

מה התכניות שלך לעתיד?

"החלק ההנדסי שזה החלק שלי ייפסק ובעיקר יישמרו המאמצים החינוכיים שיילמדו בבתי ספר במטרה לעשות אפקט אפולו לדור השיראלי הצעיר וזה יגרום להם לחלום לעשות דברים גדולים, ללמוד ולחקור בתחום המדע והחלל ולגרום להבין שהשמיים הם לא הגבול. אנחנו בצוות ההנדסי ניפרד מהחברה בסוף המשימה קצת יישארו. אני מחפש עבודה. ידענו מראש שזו משימה של שנתיים כי זה לא חברה מסחרית אלא הכנסות מתרומות. כל אחד ימשיך בדרכו".

איך התגובות שקיבלת?

"זה תחום מאוד מעניין וקשה אבל בהחלט מאתגר מבחינה הנדסית ואני שמח שהשתתפתי בפרויקט.  כשהרציתי בפני תלמידים התגובות היו חיוביות. זה מאוד עניין מאוד את הילדים והתלמידים. נושא מדהים ומעורר השראה בקרב גדולים וקטנים. בכל הרצאה תלמידים התעניינו. רואים שזה עוד לא מפותח אך אנשים חולמים על זה. אני מאמין שאם המשימה תצליח תהיה בתחום הזה פרנסה לרבה אנשי מקצוע. לפני שבועיים הייתה חתימה ראשונה בין חברות אירופיות לתעשייה האווירית על בניית חלליות שיגיעו לירח וזה בעקבות המאמץ שלנו במשימה זו. זה דבר מאוד חיובי שיעזור למדינה".

האם ההגעה לחלל מייצרת גם שאלות הלכתיות?

"בהחלט. נושא מעניין נוסף הוא הנשוא ההלכתי שכעכשיו פנינו לרבנות הראשית והראשון לציון הרב יצחק יוסף שליט"א הנחה אותנו בשו"ת של כמה עמודים על תפעול חללית בשבבת, איך לעשות ונתן הוראות מדויקות מה מותר ומה אסור. חוץ ממני היו עוד שומרי שבת. המנהל שלי הוא חסיד חב"ד שכבר ישגר כמה לוויינים ובעל ניסיון רב. דוגמה לשאלה הלכתית: אין למשל עניין של פיקוח נפש אז איך מתפעלים בשבת? אך בודקים שאין תקלות? רצינו לדעת מה מותר לעשות ואיך והרב יצחק יוסף התייחס לכל הסוגיות הללו. זה נושא חדש לגמרי כי חוץ מאילן רמון לא הייתה התעסקות. זו אבן דרך חשוב כי ברמה העולמית התחום מתפתח באופן מהיר ועוד תהיה תיירות חלל ואז נצטרך להתמודד עם שאלות של כניסת שבת ובכלל האם השבת רלוונטית שם...".

מה האתגר הכי משמעותי בעיסוק בתחום החלל?

"מבחינת אתגרים הנדסיים המשימה היא מאוד קשה כי להגיע לירח זה לא קל. יש טמפרטורות מאוד של חום וקור וצריך לשרוד, מתקרבים לשמש וזה 150 מעלות ואם מתרחקים זה מינוס 200. הציוד צריך לשרוד את זה ואין ניידת שירות בחלל. אסור לשכוח כלום אם לא חשבת על משהו קודם אפשר לאבד חללית, מה שמותיר אותך במתח. אנחנו רוצים להגיע לירח ואנחנו יודעים שנשרוד יומיים שלושה. לא ניתן מעבר לזה בגלל הטמפרטורות".

אם כך, כיצד תיתכן תיירות חלל?

"היא היה מסביב לכדור הארץ במסגרת של  תחנת חלל, שזה 400 ק"מ מעל כדור הארץ, כמו שהיה עם אילן רמון ושם אנחנו מוגנים, לשם השוואה זה בערך הרמחק מכאן לאילת...עוד אפשר לשלוח אנשים חיים. המעצמות רוצות להחליף את התחנה הקיימת לתחנה מסביב לירח ולראות אם האנושות יכולה לשרדו במה שנקרא החלל העמוק. ומעבר לכך לראות יכולת הישרדות על מאדים, אבל זה דורש פיתוחים בנושא של קרינה, טרמיקה ועוד".

כיצד אתה מסכם את החוויה עד כה?

"אנחנו עבדנו מאוד קשה על זה ואני מאחל שנצליח במשימה גם בשביל הצוות וגם בשביל עם ישראל ומשם יהיו בשורות טובות. לקחנו אתנו דיסק שמכיל בתוכו סמלים ישראלים ויהודים כמו ספר תנ"ך, תפילת הדרך, שירים ישראליים ציורים של ילדים שהם חלק מהדברים שיישארו על הירח. זה קידוש השם ענק והלוואי ונמשיך לקדש שם שמיים. באופן אישי אני אומר שצריך ענווה כדי לעשות דבר כזה לא כל אחד יכול. אם נצליח ונשלים את המשימה זה ייתן ניסיון לחיים שהוא מאוד מיוחד. וזו תרומה לדור הצעיר ולכן אני מתנדב בבתי הספר. הדור הצעיר ימשיך במה שהתחלנו".

צילומים: spaceil ובאדיבות המרואיין