את ארון העדות שהיה בקודש הקודשים, כיסתה כפורת, וממנה בלטו כרובים, כנאמר "ועשה כרוב אחד מקצה מזה וכרוב אחד מקצה מזה" (שמות, כ"ה, 19).

מה משמעות המונח 'כרוב'?

עונה הגמרא (סוכה, ה:): "אמר רבי אבהו, כפני תינוק, שהרי בבל קוראים לתינוק 'רביא'.

ריבון כל העולמים, שיצר אלפי אלפים וריבי רבבות יצורים, שרפים אופנים וחיות הקודש, בחר דווקא בתצורת פני תינוק כדי לדבר ממנה לעם ישראל! מה הטעם?

נכתב בספר 'זכרון מאיר' (פרשת תרומה, עמ' קע"ז), שרצה הקדוש ברוך הוא ללמדנו, כי חביבה עליו תכונת המתלמד והמקבל, ואותה מסמלים הכרובים שפניהם כפני תינוק, שכל ישותו הינה קבלה ולמידה, תוך הכרה ברורה בחוסר ידיעותיו. אכן, בכל התלמוד נקראים החכמים בשם 'תלמידי חכמים', כי גדולתם היא במה שהם תלמידים, שכל העת הם מוסיפים ללמוד.

רבנו יונה, בפירושו על פרקי אבות (ד', א'), כותב: "אמרו חכמי האומות, כי היודע כל החכמות, אם אינו אוהב את החכמה, אינו חכם, אלא טיפש הוא, אחר שאינו אוהב את החכמה, כי אם הדעת. אך האוהב אותה ומתאווה אליה, אף על פי שאינו יודע כלום, הרי זה נקרא 'חכם', שעל כל פנים ישיג את הכחמה האמיתית ודעת אלוקים תמצא. ועל זה אמר בן זומא 'איזהו חכם - הלומד מכל אדם', שכל כך אוהב החוכמה ומתאווה אליה, ששואל לכל אדם, ואף מי שאינו יודע כי אם דבר אחד, ילמד ממנו, ואז יצליח דרכו ואז ישכיל".

מתוך 'ותן חלקנו', שבהוצאת 'מאורות הדף היומי', כרך ס"ו, שבט תשע"ג, עמ' 323.

סרטון קצר לפרשה מאת ראש העיר, ד"ר עליזה בלוך

https://www.youtube.com/watch?v=uJS9nXWDL-Q&