כמידי שנה, הכניסה לעיירת הסקי הציורית דאבוס בשווייץ אסורה זמנית לתיירים ולאנשים מן השורה. את מקומם תופסים מעל 3,000 חברי האליטה הכלכלית, העסקית והפוליטית. ריכוז כזה של קשרי הון-שלטון-עיתון מתרחש פעם בשנה, במלונות שבעה כוכבים שבהם חברי הפורום הכלכלי העולמי נפגשים, סועדים ומנהלים לכאורה דיאלוג משמעותי בסוגיות בוערות ואקטואליות. בפועל, הם באים לעשות ביזנס ולתכנן כיצד יגדילו את עושרם לנוכח מציאות משתנה, ואל לנו לתת לכותרות האחרות להטעות אותנו.

השנה, נזרקו לחלל הוועידה שש שאלות פתוחות שהנהלת הפורום ניסחה לתגובות הציבור. השאלות מבטאות את הלך הרוח של האליטה, ובכל זאת משקפות דאגה משינויים מהותיים המאתגרים את השיטה הכלכלית הנוכחית. הנה השאלות שלהם ואחריהן התשובות שלי.

שאלה ראשונה: איך מצילים את כדור הארץ והאקולוגיה מבלי לפגוע בצמיחה הכלכלית?

תשובתי: אכן, אנו הורסים את כדור הארץ, מוציאים את המערכות הטבעיות מאיזון, מזהמים, מבזבזים משאבים מתכלים ופוגעים במערכת הטבע העדינה, שמלכתחילה מסוגלת לכלכל את כולנו בקלות. תרבות הצריכה, ייצור מיותר ועודף ומרוץ אחרי צמיחת התוצר, הם הגורם העיקרי לנזקים האקולוגים הנוכחיים והעתידיים. לכן אין עתיד למודל הצמיחה הנוכחי. עלינו לעשות חשבון נכון מה מטרתה של המערכת הכלכלית ומה אמור להיות היעד העליון שלה, ובהתאם לסדר אותה ולמדוד את תפקודה ויעילותה. האדם מחפש אושר, משמעות, יחסים חברתיים חמים וסיפוק שאינו בר-חלוף, ואותם אי אפשר לקנות בכסף. הכלכלה החדשה צריכה לשרת צמיחה מסוג חדש, צמיחה והתפתחות של האדם ושל החברה כולה. כלכלה מאוזנת כזו תיטיב עם כדור הארץ, תאפשר לו להתחדש, והיא תשרת את האדם.

שאלה שנייה: הגירה - האם ניתן להיות בו-זמנית פטריוט וגם אזרח גלובלי?

תשובתי: בזמננו הגירה היא לא בעיה כיוון שכולנו קשורים זה לזה בתלות הדדית ברורה ומכוונת. התלות ההדדית הזאת מחברת בהדרגה את המונחים פטריוט ואזרח גלובלי בתהליך טבעי והכרחי. פטריוט יהיה מי שדואג לכל האנושות. בנוסף, הגירה המונית חופשית מייצרת בעיות, המהגרים הופכים לנטל כלכלי ומשבשים את המרקם החברתי-תרבותי. הכלכלות המפותחות צריכות לשדרג וליישב את העולם השלישי, להפוך אותו לאטרקטיבי לתושביו, במקום לאפשר להעביר אותו למערב.

שאלה שלישית: איך צריך להיראות שוק העבודה העתידי?

תשובתי: לא צריך כל כך הרבה עובדים. מודל התעסוקה המלאה יהפוך לאנכרוניסטי (מיושן). המכונות יעבדו במקומנו, ואנחנו צריכים להפסיק להתייחס לכך כאל טרגדיה, אלא כאל הזדמנות לעצב מחדש את חיינו ואת כל המערכות הנוכחיות שנבנו כדי לשרת את המודל הכלכלי הנוכחי, שעמודי התווך שלו מתמוטטים לנגד עינינו. עלינו לעסוק רק בחינוך גלובלי. כלומר, בהתאמת כל מערכות החיים לחוקיות של העולם הגלובלי והמקושר, במטרה להביא חיים נוחים מבחינה חומרית, ובעיקר מאושרים ומספקים מבחינה אישית וחברתית. היוזמה לתשלום, הכנסה בסיסית אוניברסלית (UBI), יכולה להיות צעד בכיוון הנכון, אם נשכיל למצוא מסגרת חברתית חלופית למקום העבודה כדי להימנע מבעיית הפנאי והבטלה.

שאלה רביעית: איך מוודאים שהטכנולוגיה תשפר את חיינו ולא תפגע בהם?

תשובתי: זה תלוי במאה אחוז בשינוי האדם באמצעות חינוך, שינוי של ערכים, מודעות והפנמה של היותנו חלק ממערכת מקושרת אחת, ממש כמו תאים בגוף האדם. טכנולוגיה בידי אדם מחובר, פטריוט-גלובלי, היא נכס מועיל וחיוני. לכן חינוך הוא המפתח.

שאלה חמישית: איך ליצור כלכלה הוגנת וצודקת יותר?

תשובתי: שאלה פופוליסטית, המצב הנוכחי משרת היטב את האינטרסים של האליטה והיא מעוניינת להנציחו. אני מציע להנהיג מס כדור הארץ בשיעור של עשרים אחוז מסך ההון שבבעלות האליטות, התאגידים שבשליטתם והמדינות המפותחות, לטובת חינוך לחיים בעולם הגלובלי והמקושר. עלות מערכת חינוך כזה איננה גבוהה, והיא גם ההשקעה הכלכלית הטובה והמומלצת ביותר. את שאר ההכנסות מהמס החדש יש להשקיע ביצירת תנאי מחיה ופרנסה טובים באזורי ספר ובמדינות נחשלות, אחרת תושביהן יעמיסו ויגרמו לקריסת הערים הגדולות ברחבי העולם. עבור בעלי ההון, הכסף הוא מילוי רגשי חזק, הרבה מעבר לאמצעי קניה ותשלום. הכסף הוא המילוי הרוחני של האדם האגואיסטי. מה שישכנע אותם להירתם ליצירת כלכלה הוגנת זה החלפת המילוי באמצעות השפעת דעת הסביבה, לפיה כדאי לנו להגיע לחברה מחוברת, שזה מה שהחברה מכבדת ולא כסף והון רב. בחברה ששמה את החומריות במקום פונקציונלי בלבד, ומכבדת במקומה חיבור וסולידריות, האדם ירגיש בושה להמשיך לנצל את החברה לטובתו שלו ויזכה למילוי נצחי, חזק יותר מכסף. מילוי שכסף לא יכול לקנות.

שאלה שישית: איך נגרום למדינות לשתף פעולה ולעבוד יחד?

תשובה: הטבע, המערכת הגלובלית, דוחפים אותנו לחיבור איכותי, אמיתי וגבוה יותר, ולא לחיבור מלאכותי ואינטרסנטי. אם נמשיך במסלול הנוכחי, נתרסק. אין איחוד שיחזיק מעמד לנוכח כוחות הפירוד והאגו. חיבור בין מדינות, כל עוד אינן מתאימות בתוכן וביניהן לחיבור המתחייב מהחיים במערכת מקושרת וגלובלית, אינו רצוי ואף מזיק. לכן המתכון למערכת בינלאומית מחוברת, שנהנית מיתרונות סינרגטיים, עובר דרך חינוך האדם. הרובוטים יעבדו במקומנו, ואנו נלמד איך לחיות יחד בעולם החדש. זו תהיה העבודה החדשה של האדם.

לסיכום, אולי כדי להטמיע היטב את הדברים ולתת להם לחלחל אל הלב, כדאי לסיים באזהרה שלקוחה מההצהרה שפרסם מייסד הפורום הכלכלי העולמי, קלאוס שוו'ב לקראת ועידת דאבוס 2019, לפיה אם ניכשל ולא נאמץ גישה חדשה ושיתופית כלפי האתגרים הנוכחיים והעתידיים, התוצאה תהיה טראגית עבור האנושות כולה. כאן, הצדק עימו.

כנס "קבלה לעם" 2019 יתקיים בין התאריכים 19-21.2.2019. הכנס מתקיים כמדי שנה בגני התערוכה - תל אביב, ובו משתתפים עשרות אלפי אנשים מרחבי הארץ והעולם. לפרטים: 1-700-509-209.