פרשה עם הרבה ניסים: ים שנבקע לשניים, לחם שיורד מהשמיים, מים ותמרים בלב מדבר ומה לא... לפני הורדת המן אומר ה' למשה רבנו: "הנני ממטיר לכם לחם מן השמיים, ויצא העם ולקטו דבר יום ביומו, למען אנסנו, הילך בתורתי אם לא" (שמות, ט"ז, 4).

מה הקשר בין נס ובין מבחן באמונה? מדוע דווקא באירוע זה ולא באירוע אחר?

מסופר על האדמו"ר רבי יחזקאל משינווה זצ"ל, בעל 'דברי יחזקאל', כי לאחר ששידך אחת מבנותיו, התאוננה בפני הרבנית, כי מועד החתונה קרב ועדיין אין לה מאוצה להוצאות החתונה. אמר לה הרבי כי אין לו מעות ואין בידו לעזור.

באחד הימים, הגיע אחיו, רבי דוד מקשנוב זצ"ל, לבקרו, והרבנית ביקשה ממנו שידבר עם הרב שיש להשיג מעות לצרכי הנישואין, והוסיפה כי מאז שבאה בתם בקשרי שידוכין, הוסיף הרב בלימוד התורה, עד שאין לו רגע פנוי לדאוג לצרכי החתונה הקרבה.

הגיב הרבי: טעות גדולה רווחת בעולם. אנשים חושבים, כי כשיש דאגה קטנה להוצאות מועטות, די להם בהשתדלות מעטה ומשים יותר את מבטחם בקדוש ברוך הוא, וכשיש להם הוצאות גדולות, עליהם להכפיל את השתדלותם עשרת מונים, ובכך הם מאבדים את ביטחונם בה'.

אך הגישה צריכה להיות הפוכה: בדאגה על עניין קטן שאפשר להיעזר בו על פי דרך הטבע, מותר לאדם להשתדל בעצמו, אך אם עומד בפניו עניין גדולש הוצאותיו מרובוצ ובדרך הטבע אינו יכול לעזור לעצמו - אין לו אלא להשליך יהבו על ה' ולבטוח בו שהוא יעשה לו הכול, שהרי ממילא אין ביד האדם לעשות מאומה.

מתוך 'ותן חלקנו' שבהוצאת 'מאורות הדף היומי', כרך ס"ו, שבט תשע"ג, עמ' 155

סרטון לפרשה באדיבות 'פרד"ס חב"ד' מאת הרב שניאור אשכנזי