מערכת הבחירות בישראל אינה עתידה להיראות שונה ממערכות הבחירות שנראו בעולם בשנתיים האחרונות. חגיגה של אגו מופרז, ניצול הדדי, שחיתות של ממש. כל אחד רוצה לשלוט באחר, לרמוס את המפלגה היריבה ולנגוס באותה עוגה. מי שיביט על הפוליטיקאים מהצד, עוד עלול לחשוב שמדובר בילדים מגודלים שרבים על ההגה במכונית שבארגז החול.

אבל מאבקי הכוח והשחיתות בישראל דווקא, הם זכוכית מגדלת טובה של החברה העולמית כולה. הבחירות להנהגת עם ישראל התחילו הרבה לפני אפריל 2019. הן התחילו ביום בהיר אחד לפני כ-3,800 שנה בממלכת בבל, ליד עיראק של ימינו. כאשר שבטים וחמולות חיו שם זה לצד זה וייצגו את תמצית התרבות האנושית, עד אשר פרץ ביניהם האגואיזם, הפריד אותם איש מרעהו ושבר את האיזון והשלווה.

אז גם קם אברהם אבינו, שהתבונן בטבע האינטגרלי, ההרמוני, שכל חלקיו קשורים זה בזה, והכריז על מצע: שאין להתרגש מהקרע ומחילוקי הדעות הקיצוניים שמתגלים, כי זו דרך הטבע. ואם נעבוד בצורה בוגרת עם האגו – נתעלה מעל הניגודים, נעורר בינינו את כוח החיבור ונאחה את היחסים. אותם בבלים, שהזדהו עם הקמפיין של אברהם, התקבצו סביבו, והיוו דגם מוקטן של האנושות כולה, מיקרוקוסמוס לאחדות אוניברסלית.

לתנועה שלהם קראו 'ישראל', שאחר כך נבנתה כעם חדש. הייתה להם הנהגה רוחנית שבמשך כל שעות היממה עסקה בפיתוח שיטת החיבור, בלימודה ובהפצתה לשדרות העם. שיא התפתחותם היה בימי בית המקדש השני. אז חוו קרע ביחסים ביניהם וחורבן. בהמשכו גלות של אלפיים שנה, עירוב והתבוללות בין אומות העולם, ספיחת רצונות, תכונות ומאפיינים מכלל האנושות. לכן, ישראל של היום היא תמונת ראי לעולם כולו.

האגו הישראלי קשה העורף, מטביע היום את כולם: בהישרדות כלכלית וביטחונית, ייאוש מנבחרי הציבור ומערכות בחירות.

אבל יש אנשים בעלי אגו מפותח יותר מהציבור ומנבחריו. אלו שעוסקים בחיבור ביניהם לפי חכמת הקבלה, מגלים בקרבם את האגו האנושי המפריד והעוצמתי ביותר. המקובלים מודעים היטב לטבעם האגואיסטי, ועובדים אתו בצורה בוגרת. את הדינמיקה הזאת מתארים בעלי הזוהר כפי שחוו זאת על בשרם: "מתחילה הם נראים כאנשים עושי מלחמה שרוצים להרוג זה את זה, ואחר כך חוזרים להיות באהבת אחווה" (ספר הזוהר, אחרי מות, ס"ד-ס"ה).

לפי חכמת הקבלה, עתידה הטוב של ישראל יתממש כשנדע איך להפעיל לחץ על אותם העוסקים בחיבור מעל הפילוג. ככל שהם יתאחדו לפי שיטת אברהם, הם ייבנו מחדש כהנהגה רוחנית שהעם מייחל לה. כמו אז כן היום, תיבנה סביבם אותה זרוע ביצועית, שתהיה גם היא חדורה ברוח האחדות.

הבחירות המתקרבות באפריל יכולות לשמש מקפצה לעתיד הטוב הזה. כל מפלגה מחויבת לשכנע בכל דרך כיצד אחדות העם ממוקמת בראש סדר העדיפויות שלה. להציג תכנית מעשית לקידום האיחוד בעם כבר בקמפיין הבחירות הקרוב וגם בתחילת הקדנציה השלטונית. עליהן להפגין נכונות מצדן לפעול למען כל חלקי העם כאחד ולדאוג לכל מגזר בעם וצרכיו.

איש אינו מצפה שתכניותיהן יהיו שלמות, כי כאן טמון הקסם של שיטת אברהם: כשמתחילים לשחק, לברר ולחקור כיצד להביא לאחדות בינינו, מופעל המנגנון הנסתר בטבע שמפתח אותנו לכיוון איחוד.

כדי שהתחרות אכן תוביל לחיבור ולא תסטה למסלול של דאגה לאינטרסים צרים, על כולנו החובה להיות השופטים: לספק תגובת נגד וביקורת מתמדת שידרשו מן האוחזים בהגה להמשיך ולפעול למען אחדות העם כולו. תפקידנו לא מסתיים ביום הבוחר, אלא עליו להמשיך ולהתגבר גם לאחר שתיבחר מפלגה זו או אחרת לשלטון. כשנתחיל במהלך כזה, מערכת הבחירות בישראל לא תיראה כמו שאר העולם, אלא היא תדגים לעולם כיצד פועלים באחדות, תפגין את הכוח העצום הטמון בחיבור ותכתיב כיצד צועדים לעבר עתיד טוב.