עם כניסת השנה האזרחית החדשה מתנדנדת האנושות כמו על נדנדה. לא בשלווה, כשברקע ציוצי ציפורים ורוח נעימה על הפנים, אלא בתנודות מהירות מעלה ומטה. האנושות מאבדת משיווי משקלה החברתי-כלכלי, מיטלטלת בחוזקה ועומדת ליפול ארצה בקול חבטה. מחאות אלימות מתפשטות בהדרגה בערי אירופה, מגלמות את ההיתכנות והסיכון ל'אביב אירופאי', קרן המטבע הבינלאומית בתחזית פסימית של האטה גלובלית ב-2019, והשווקים הפיננסיים ברחבי העולם חוו שנה מטלטלת.

כדי ליהנות מהנדנדה דרושים שני כוחות הפוכים שינדנדו אותה בכוח שווה משני צדיה. במשך דורות האנושות התנדנדה בהנאה, כשרוסיה שימשה ככוח מאזן לארצות הברית ולאירופה, עד העשור האחרון בו הופר האיזון. המשטרים הקפיטליסטיים יצירו צמיחה כלכלית מרשימה, שפע ורווחה לכולם, והעובדים נהנו מפירות הצמיחה. אולם עיקר הרווחים זרמו לעשירים ולתאגידים הגדולים, ובגדילה אקספוננציאלית. כשרוסיה התפרקה משאיפותיה הקומוניסטיות, לא היה כוח שיאזן את השאפתנות הקפיטליסטית.

במקביל, בדרך הטבע, האגואיזם האנושי המשיך לצמוח לדרגה גבוהה יותר, וכתוצאה מכך אי-השוויון הכלכלי, העוני והסבל האנושי הגיעו לממדים דרמטיים.

אל תוך המציאות הקיצונית הזאת נכנס דונלד טראמפ. הוא זיהה את המגמה והצליח להלהיב את לבבות האמריקנים שחשו מיואשים ומנוצלים מהמעט שנותר להם בצלחת, והבטיח לדאוג לעובדים ולמעמד הביניים שנדחק לקרן-זווית. בנוסף, עמל הנשיא האמריקאי כדי להקטין את רגישותה של אמריקה לתנודות הגלובליות באמצעות הגבלת הקשרים עם מדינות אחרות.

הכוח האולטימטיבי שמתברר כעת כיציב ובאפשרותו לאזן את הנדנדה, הוא התלות ההדדית הגלובלית ממנה לא ניתן לברוח. למעשה, בימינו כל מדינות העולם מקושרות דרך היבוא והיצוא שלהן.

העולם הפך להיות מקשה אחת: כלכלה גלובלית וכתוצאה גם חברה גלובלית. התלות ההדדית הזאת היא כוח טבע שהולך ומתחזק מתחת לסף הכרתנו. אם הוא יכה בנו חזק, נחווה אותו כמשבר כלכלי גלובלי שיעיף אותנו הרחק מהנדנדה. אבל כל עוד אנחנו יושבים על הנדנדה, יש בידינו ההזדמנות לאזן את הקצב בעצמנו, מתוך מודעות ובחירה.

איננו יכולים לעצור את האגו האנושי מלגדול. גם לא להאט את התלות ההדדית הגוברת, אלא רק לחנך את עצמנו להכיר בכך שאנו חיים בעולם מקושר ולשנות את הערכים שלנו בהתאם. שני כוחות מנוגדים מוכרחים לפעול בו-זמנית כדי לשמור על איזון. לכן, התקווה הגדולה לשנה האזרחית היא שנצא לדרך בתוכנית עולמית לחינוך גלובלי, שבה נאזן את האגואיזם השלילי הגדל בקשר אנושי חיובי.

כשנשדרג את רמת הקשרים האנושיים בינינו, נדע גם כיצד לאזן, לשנות ולפתור את הבעיה החברתית-כלכלית העולמית. אז נגלה שחיבור והרמוניה בכל הרמות הם נכס חברתי וכתוצאה מכך גם נכס כלכלי משמעותי שכיום איננו מנצלים אותו. כך נוכל ליהנות מנדנוד על הנדנדה.