במליאה האחרונה, לפני  מאות זוגות עיניים ואוזניים הצהיר אבוטבול שהוא מתכון לעזוב תוך כמה ימים את מליאת מועצת העיר ולפנות מקומו לבא  ברשימת יהדות התורה.  כמה ימים לפני כן, ביום כניסת עליזה בלוך לבית העירייה, לפני עשרות מצלמות 'שיחק' אבוטבול את האביר,  ג'נטלמן אמיתי, יודע להפסיד בכבוד, גם בשעתו האחרונה ידע  להודות  בהפסדו, ועוד.  החמיאו לו עיתונאים, כותבים, ומשרבטי טורים.  חשבתי אחרת. אם זה עושה טוב למישהו אז  צדקתי.

כמעט חודש שלם חלף, ואבוטבול שכתב מכתב התפטרות, הגישו, וגם חזר בו, ממאן להיפרד מהכסא. הסיבה, הקשר, לא חייב להיות כאן. אם כי הוא מוכר וידוע ואדרבא עושה את השאלה עוד יותר מביכה, מעדיף חצי אחד על פני משנהו.

באחרונה  מתנהל מאבק איתנים בתוך יהדות התורה המאוחדת. קרבות עזים בתקשורת  מתנהלים תחת ארטילריה כבדה ורועשת. אבוטבול סופג חלק ממנה, והוא אינו מגיב. ממשיך להתעלם, כאילו אינו כאן. מכתבים יוצאים גם בשמו, והוא אינו מסביר או מדבר אל הציבור. האיש שיודע לדבר נאלם פתאום.  

קצת תזכורת, ערב בחירות 2018, אבוטבול  צריך להתמודד שוקל  דרכו. בראשות ש"ס הכי טבעי לו. גם חבריו החלו להבין שהוא כבר נטל כבד, ובעיקר מעשיו והתנהלותו הכושלת,  בעדינות נציין כי אפילו במפלגתו הטבעית לא ממש פרגנו כבעבר. נסחו  יפה את ההסבר, רוצים להגדיל כוחנו ולכן עדיף שתתמודד מחוץ למסגרת שלנו.  הראו לו את הדלת באלגנטיות...  כך החל המסע בניסיון לאתר בית חדש, אולי בראשות דגל, אולי מפלגה חדשה,  אולי חזרה הביתה. לבסוף בחר בדרך השמש,  ושם פשוט נכווה שלא לומר כמעט נשרף.  הרשימה נפסלה והוא יצא זועק מבקש מתחנן- הצילו! גיוואלט!

ראשון השומעים היה יהודי רחמן בשם שמעון גולדברג, שעד אותו הרגע התלבט באם רשימתו תלך עם אגו"י או אולי לבד. כך לפחות הוא תירץ את העיכוב בהגשת רשימתו לפקיד הבחירות.  בימים האלה אני בטוח שגולדברג אוכל את עצמו על כך שלא הסכים לפסילת אבוטבול בבית המשפט... זה עונשו.

גולדברג ואענרייך, התכנסו בחדרו של הראשון, והתלבטו איך להציל את המצב.  היה ברור להם שבלי מועמד  לראשות אין ערך לכל מספר מנדטים שיביאו. התכנסו וקראו את חבריהם מסיעת דגל... חייבים להציל את  הסיכוי לנצח.  איך? הציע אחד האחשדרפנים את הרעיון, נציב את אבוטבול בראש הרשימה,  והיה וניצח הוא ראש העיר שלנו.  הפסיד ילך הביתה... בימים האלה עדיין השאננות במחנה החרדי עצומה. כולם בטוחים שאפילו עם שחקני משנה יביסו את עליזה בלוך...  לכן גם נחתם הסכם שלומיאלי, על הקיר,  לכן גם לא הובהר כל מצב ומצב. מה שכן ידוע ברור ומסכם לפני הבחירות וגם אחריהן הוא, אבוטבול הבטיח בעל פה,  אם אני מפסיד אני מתפטר מיד, והבא ברשימה ייכנס.

וכל השאר זה תבלינים, אבוטבול הפסיד.  צריך להתפטר... אבל כמו כל שחקן אוהב לנצל את הבמה עד הסוף. קודם לדבר אל התקשורת, קודם לעמוד לפני הציבור.  לדעתו זו התרופה הכי טבעית לכישלון, להיחשף וכמה שיותר בזמן הכאב. בלשון רכה, במתיקות שפתיים, ברפיון... איש לא ינסה לחטט בסיבות לכישלון. ברור שספר על הכישלון לא יכתוב. ככה יצא אבוטבול  טוב מסיפור ההפסד לבלוך.

אז  אבוטבול, ממש לא יפה אתה  עושה. משאיר חצי מאלה שהצילו  אותך מביזיון- מתמודד חצי יובל שלא יודע להגיש רשימה- בידי החצי השני שחשבו בדיוק כמוהם ועתה רק בשל קנאתם  מכך שהחצי האחד מצא את מקומו והם לא עושים רעש וצלצולים. בסופו של יום, כמו שאתה יודע,  כשיבינו היכן החמאה המרוחה הם ירוצו על שמונה, גם בלעדיך... בטוח אפשר להסתדר טוב יותר.

כראש עיר שכשל והכשיל עיר שלמה, אבוטבול לא נותן אפשרות להתחיל אפילו לשקם.  קח המלצה קטנה, תן למציליך לריב בינם לבים עצמם, ארבע מול ארבע זה קרב הוגן. קום, התפטר מרשימת יהדות התורה, ואז תבין שכל הסיפור פשוט,  ארבע מול ארבע,  ייאלצו  להיפרד בדרך הטבע או בדרך אחרת. חבל את שמך הכתמת עכשיו שאצלם אתה מוגדר ככפויי טובה נוסף לכל.