הרגע בו יוסף יוצא מחשכת בית האסורים לארמון המלך: "וישלח פרעה ויקרא את יוסף ויריצוהו מן הבור. ויגלח ויחלף שמלותיו ויבוא אל פרעה" (בראית, מ"א, 14).

הבהילות שבה הורץ יוסף מבית האסורים אל ארמון המלוכה, מוזכרת על ידי פרשנים רבים כדוגמה לגאולה העתידה שתתחדש בהפתעה גמורה.

אבל, כשם שיש נחמה בידיעה זו, שגם בעיצומה של תקופה נוראה יכולה הגאולה להבליח בן רגע, כך יש בידיעה זו דרישה נחרצת מאיתנו, להיות מוכנים! ללא הודעה מוקדמת יריצו את כל העם במהירות מן הגלות לארץ הקדושה ('חפץ חיים בפירושו על התורה) ועליו להיות מוכן רוחנית למעמד הכביר.

בספר 'מגד גבעות עולם' (עמוד פ"ח), מובא משל נפלא של ה'חפץ חיים', להמחיש את מצבו של המתפתה להאמין כי יספיק להתכונן לגאולה.

כפרי שמימיו לא יצא מכפר הולדתו, ישב מרוגש בקרון רכבת בפעם הראשונה בחייו. נוסעים רעי לב הבחינו בהתרגשותו, חמדו לה לצון ושאלו אותו "התגיע אל העיר הגדולה בבגדי עבודה? היה ראוי שתלבש בגדים חגיגיים". השיבם הכפרי לפי תומו כי אכן יש במזוודתו בגדים נאים. אם כך, יעצו לו ברוע ליבם, תנוח דעתך. בעוד רגעים ספורים תעבור הרבת בתוך מננהרה, חושך מוחלט ישרור בה, ובחסות החשיכה תוכל להחליף את מחלצותיך. הוא התפתה לדבריהם, אך כמובן, בטרם היה סיפק בידו להתארגן כיאות, כבר יצאה הרכבת בשעטה מן המנהרה, אם לפני כן בוש בכך שהוא נוסע אל העיר בבגדי איכר..

אף העולם הזה דומה ללילה, שאין רואים את סופו, אך אין הוא אלא מנהרה קצרה, שתיכף מיד אנו נחלצים ממנה ונחשפים לאור השמש. אל יתפתה אדם להסתת היצר לשמוט מעליו את לבוש התורה והמצוות, אף לא לרגע אחד, כי סופו שיתגלה מחוץ למנהרה בבושה ובכלימה.

מתוך 'ותן חלקנו', שבהוצאת 'מאורות הדף היומי', כרך נ"ב, כסלו תשע"ב, עמ' 258-259

"מה עושים כשלא יודעים?": סרטון לפרשה מאת ראש העיר, ד"ר עליזה בלוך

 

וכמובן לא שכחנו את חג החנוכה

לשבת חנוכה: איזה נר חזק יותר, נר שבת או נר חנוכה? כל אחד מאיתנו הוא יחיד ומיוחד

סרטונים באדיבות 'פרד"ס חב"ד' מאת הרב יוסף יצחק ג'ייקובסון והרב שניאור אשכנזי

משהו חמוד לסיום...