כתוב בגמרא במסכת ברכות (כו:): אברהם תיקן תפילת שחרית, שנאמר: "וישכם אברהם בבוקר אל המקום אשר עמד שם את פני ה'" (בראשית, י"ט, 27) ועמידה היא לשון תפילה ככתוב בתהלים (ק"ו, 30) "ועמוד פנחס ויפלל". יצחק תיקן תפילת מנחה, שנאמר "ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב" (בראשית, כ"ד, 63) ושיחה היא לשון תפילה ככתוב בתהלים (ק"ב, 1) "תפילה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו". יעקב תיקן תפילת ערבית שנאמר "ויפגע במקום וילן שם" (בראשית, כ"ח, 11) ופגיעה היא לשון תפילה ככתוב "ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תישא בעדם רינה ותפילה ואל תפגע בי, כי אינני שומע אותך" (ירמיהו, ז', 16).

נשאלת השאלה, מדוע בתקנת תפילת שחרית של אברהם נאמר לשון 'עמידה', ביצחק 'שיחה' וביעקב 'פגיעה'?

אמר האדמו"ר רבי יששכר דב מבעלזא זצ"ל ('ליקוטי אמרים טהורים, עמ' רכ"ו), כי אברהם אבינו תיקן, שכאשר אדם עומד ומכין עצמו כראוי לתפילה, יקבל ה' את תפילתו מיד. יצחק בנו נוכח לדעת, כי לא הכול יכולים להכין את עצמם כראוי לתפילה לפני בורא העולם ולפיכך הוא התקין, שגם מי שישוחח עם הקדוש ברוך הוא, בלא הכנה רבתי, ייענה גם הוא. יעקב אבינו ראה, כי ישנם אנשים שאינם מסוגלים לכוון כראוי בכל התפילה, תיקן יעקב שעצמם העמידה לתפילה לפני ה' תפעל, כפגיעה שעיקרה ברגע הפגיעה.

את שלון חז"ל, שהאבות 'תיקנו' את התפילות, מסביר רבי אליהו לופיאן ('לב אליהו', חלק ג', עמ' שס"ח), שהם עמלו מאוד להתקין את דרך התפילה, כשם שטכנאים עמלים ומתאמצים להכין תשתית לקווי טלפון, פריסת חוטים ושלוחות לכל דירה, ואחר כך עומד אדם, מרים את השפופרת ומשוחח בלא כל מאמץ, כך תקנו האבות הקדושים את החוטים הרוחניים המקשרים בינינו לבין אבינו שבשמיים ואנו זוכים להשתמש בחיבור זה.

מתוך 'ותן חלקנו', שבהוצאת 'מאורות הדף היומי', כרך נ"ב, כסלו תשע"ב, עמ' 21-22.

סרטונים באדיבות פרד"ס חב"ד מאת הרב יצחק נוימן, הרב יואל בייטש, קובי אריאלי, עדן הראל והרב יואב אקריש