אבל כבד נפל השבוע על משפחת סחראי, משפחה גדולה ושורשית בעיר ומקורה בפרס.

ידידיה, מוותיקי העיר, בן יצחק וציונה זכרם לברכה, הלך לעולמו השבוע והוא בן 72. נפטר כתוצאה מסיבוך של דלת ריאות. נולד בפרס במשפחה בת 8 ילדים, שעלתה ארצה והייתה בין מקימות בית שמש. הותיר אחריו אישה, 5, ילדים ו-11 נכדים כן ירבו. ייבדלו כולם לחיים ארוכים.

האח, יצחק, מספר: "הוא נולד בשם אמיר ובהמשך נוסף לו השם ידידיה. עלינו ארצה, הגענו ל'שער עלייה' ומשם לבית שמש. גרנו בהתחלה באוהלים ואחר כך בפחונים. בית הקבע הראשון היה היכן שהיום נמצא רחוב הל"ה, אזור הוותיקים. גדלנו בעיר, התחנכנו והתגייסנו לצה"ל. אחי שירת כמדריך גרריסטים ועבד בתחום לאחר שחרורו מצה"ל. בתחילת הדרך הוא היה היחיד בתחום באזור שער הגיא וחלקים נוספים של כביש 1. שלושים שנה היה בתחום הזה. הוא גם לימד אותי את המקצוע ועבדנו יחד. לאחר מכן הייתה לנו חנות לחומרי בניין ומאוחר יותר תחנת דלק באזור התעשייה. בנושא של גרר הוא היה שם דבר. זכור לי שכאשר אימא שלנו נפטרה ב-1973 וישבנו שבעה, אירעה תאונה. זה היה ליד זנוח. אז קראו לזה כביש הפטרולים והיום כביש 10. דיווחו לנו שמשאית התהפכה, אדם אחד נלכד וצריכים גרר כדי לבצע חילוץ של הרכב ושל הנפגע. שאלנו רב אם מותר לנו לעזוב את השבעה וללכת לשם. הרב אמר שאין שאלה, אדרבה, שנרוץ לשם. ביצענו את כל הפעולות שהיינו צריכים אך לצערנו, האדם שנלכד, שהיה חייל, נפטר מאוחר יותר מפצעיו".

הבת, איילה מספרת: "אבא היה תמיד איש עשייה. בטיולים של בית הספר ותנועת הנוער הוא היה זה שמחכה בסוף המסלול עם אוכל לכולם. בכל טיול אם היה צורך להביא ציוד הוא היה בא עם המשאית שלו. הוא היה תמיד זמין עבור כל מי שצריך משהו. הגיעו לשבעה אנשים שלא היכרנו, סיפרו כמה עזר להם. הוא היה כל כולו לב, לב ענק. עבד קשה אבל גם הורה פעיל שליווה אותנו בכל צעד. היה גם מסור מאוד לנכדים שלו, אוסף אותם מהבסיס, מסיע אותם, לוקח אותם לטיולים ואוסף ומחזיר כל אחד לבית שלו למרות שכל אחד גר בעיר אחרת".

הנכדה, נעם: "כל שישי בצהריים היה מטייל עם הנכדים הגדולים. אהב מאוד את נחלת בנימין ושוק הכרמל בתל אביב. היה לוקח אותנו, מחזיר אותנו, למרות שכל אחד גר במקום אחר, היינו מטיילים וקונים בשר. איתו תמיד נהנינו. לבקר אצלו בבית זו הייתה חוויה. ישר היה דואג שיהיה אוכל ומפנק אותנו. היה מכין לנו מגלובה שהייתה טעימה במיוחד".

הכלה, עדי: "אשי מדהים שזכיתי להכיר עוד לפני שנהיינו משפחה. עבדתי בסניף 'ארומה' ברחובות, שהיה בזיכיון של ציקי ואיתן ושם היכרתי את בעלי רותם. מהרגע הראשון קיבל אותי יפה וראה בי כבת משפחה כמו הילדים שלו. היה לו קשר מיוחד עם כולם ודאג לכולם. לא לחינם היה שמו ידידיה, היה ידידותי באופן מדהים. תמיד התעניין בהיסטוריה, סיפר סיפורים על הצבא, הכיר כל מקום בארץ ולא היה צריך WAZE. היה לו הרבה ידע שידע לשלוף. הוא היה מאותם אלו שעשו את הפיצוץ בהרי יהודה שבעקבותיו התגלתה מערת הנטיפים. היה מהראשונים שראו את המערה מבפנים. אך מכל לכל, אדם של נתינה שמאוד אהבנו".

יהי זכרו ברוך