אבל כבד נפל השבוע על משפחת בלעיש, משפחה גדולה ושורשית בעיר ומקורה בטוניס.

ויליאם, מוותיקי העיר, הלך השבוע לעולמו והוא בן 73. בשנים האחרונות סבל מבעיית ריאות. בשלושת השבועות האחרונים לחייו היה מאושפז. לפני שלוש שנים התאלמן מרעייתו היקרה אנט, דמות מופת בעיר. הותיר 8 ילדים ונכדים רבים, שני נינים כן ירבו, ייבדלו כולם לחיים ארוכים.

הבת שרה והבן שרון, מספרים: "אבא נולד בטוניס ועלה בגיל 16, בתחילת שנות ה-60. בצעירותו היה כדורגלן בבית"ר בית שמש וכמובן אהב מאוד את קבוצת בית"ר ירושלים. במשך שנים היה קבלן בניין והסעות וב-20 השנים האחרונות היה נהג מונית. אשי עם מוסר עבודה גבוה מאוד. אך מעל לכל היה אב מסור ובעל למופת. עבד קשה בחוץ כדי שאימא תגדל אותנו ושלא יחסר לנו דבר. הכול עשה בשקט, לא זוכרים אותו אי פעם מרים קול על מישהו. היינו בית מגוון מבחינת אוכל כי אימא באה ממרוקו ואבא מטוניס. היא כמובן למדה להכין מתכונים טוניסאיים והוא אהב מאוד גם את האוכל המרוקאי שהכינה. עם כל זה שהוא עבד קשה בחוץ הוא לא היה 'אבא של שבת' ותמיד הקפיד, גם במשך השבוע, לאכול ביחד עם אימא. בחגים היה לנו מכל טוב על השולחן והכי חשוב היה לאבא שבמיוחד בחגים נהיה כולנו יחד ושלא יהיו בינינו ויכוחים. הוא היה אדם שקט וצנוע שהתרחק מוויכוחים ומחלוקות. לפני שלוש שנים אימא נפטרה והוא היה מסור אליה כל החיים ובעיקר בשנים האחרונות. זכינו לטייל איתו במרוקו בחג סוכות. התארחנו שם בקהילה היהודית המקומית והוא התרגש לראות מקרוב את כל מה שמסמלת יהדות מרוקו – קברי צדיקים, בתי כנסת, שכונות וכו'. היה לו לב יהודי חם, התפלל שלשו פעמים ביום והקפיד להגיע לבית כנסת מידי ערב למנחה וערבית. זכה גם להנציח את אימא ז"ל בהכנסת ספר תורה והוא מאוד התרגש במעמד זה".

האח, קלוד: "היינו שלושה אחים ואחיות. נולדנו וגדלנו בבירה טוניס. כשעלינו ארצה עבדנו ב'סולל בונה' וגם עם דוד חזן ז"ל בתחום הבנייה יחד עם דוד ביטון ז"ל. אני זוכר מקרה בילדות שלנו בטוניס. הייתי בן 6 והוא היה בערך בן 8-9. היינו בשכונה ופתאום הוא נעלם. מסתבר כי הוא הוכנס לבית ערבי. הזעקתי את אימא ואת השכנים. נכנסנו לתוך הבית ואמרו שאין שם אף אחד. לא האמנו להם ואז שמענו אותו צועק. מצאנו אותו כשהוא מוחבא בשטיח. תמיד אזכור אותו כאיש חזק שעבד כל חייו. היה לו קשה מאז פטירת רעייתו. הוא היה חלק מדור שהולך ונעלם".

יהי זכרו ברוך