לפני עשור עמד העולם על סף קריסה. בועה פיננסית בשוק המשכנתאות בארצות הברית שהתפוצצה, כמעט והפילה את המערכת הכלכלית העולמית כולה. באותם ימים דיברו על ארמגדון כלכלי-פיננסי, אשר נמנע רק הודות לצעדים חסרי תקדים בכמות ובאיכות מצד הממשל, ובמיוחד מצד הבנק הפדרלי בארצות הברית שבלם את ההידרדרות, ייצב את המשבר ובהדרגה תרם ליציאה לכאורה ממנו.

ההיסטוריון פרופ' אדם טוז מאיר את הפינות הנסתרות של המשבר הפיננסי בספרו רב-המכר 'קריסה'. טוז חושף את הרשת הפיננסית הסבוכה שעמדה בלב הסערה, וש'אליטה מצומצמת' החליטה על הזרמת טריליוני דולרים למערכת הבנקאית והפיננסית האמריקאית ולשאר העולם, מתוך הבנה שאחרת האנושות הייתה מידרדרת למצב גרוע יותר מהשפל הכלכלי הגדול ב-1929.

מאז המשבר הכלכלי בשנת 2008, התעצמה והתהדקה רשת הקשר בין האליטות הפיננסיות ברחבי העולם, והיום אותה קבוצת אליטות מושלת בכלכלה העולמית בלהטוטנות פיננסית. אז מה השתנה בעשור שחלף? המערכת הכלכלית מרגישה בטוחה מבעבר, דווקא כי היא נשלטת יותר. הכסף מנהל את העולם, ובראש שרשרת המזון ניצבת אותה אליטה שמאז ביססה את שלטונה.

מתחת לפני השטח מתחולל תהליך מחוייב המציאות של התעצמות טבעית של האגואיזם האנושי. האגו הוא הכוח שמלבה את ההיתוך בין הון לשלטון לכדי עוצמה בלתי ניתנת לריסון. אולם זהו רק ציר אחד של התהליך. ציר התפתחות נוסף, פחות מורגש וניכר לעין, שהולך וקושר בתלות הדדית את כל בני האדם סביב כדור הארץ.

כדי להתקדם ולראות עתיד טוב יותר הטבע דורש מאיתנו לפסוע בשתי רגליים: רגל אחת מתקדמת בציר האגואיסטי, שלצד נזקיו תרם גם משמעותית להתפתחות האנושית, ורגל שנייה מתקדמת להרגשת הקשר ההדדי בין כולנו. אנו נדרשים לשילוב נכון בין השניים, כך נאזן את האגו השלילי ונתעל אותו להתפתחות חיובית, בריאה ומשתלמת לכולם.

היום אנחנו מפגרים בהתקשרות ההדדית בינינו. העולם הופך יותר ויותר מקושר – והאדם לא. הפיגור הזה הוא הסיבה האמיתית למשבר. איך נדביק את הפער? במודעות למצבנו. עלינו להכיר את המערכת הגלובלית, המקושרת והבלתי-ניתנת להתרה שבה אנו חיים וכן את החוקיות שלה.

הטבע, כמערכת אינטגרלית ששואפת להביא לאיזון ולקשר הדדי בין כל חלקיה, יחייב שינוי. אם לא נשכיל לפעול כך מבחירה חופשית, הכוחות המאזנים שבטבע ייאלצו אותנו לעשות זאת בדרכים שונות. האדם במאה העשרים ואחת יצבור בתוכו תסכול וחוסר אונים שיובילו אותו לשאלה על משמעות הקיום האנושי. מעומק ליבו תבוא אז דרישה לעולם חדש.

אולי לקורא הישראלי המשבר הפיננסי של 2008 נראה כאפיזודה ישנה ולא מרשימה, ויש עוד שיגידו שהמשבר היטיב עם הכלכלה הישראלית המשגשגת, אבל כשם שהעולם לא ראה את היותו על סף קריסה, כך מהלכת כיום ישראל על חבל דק.

ככל שהמצב בעולם יילך ויחמיר, העם היהודי, כדרכו לאורך ההיסטוריה, יעלה על מוקד תשומת הלב העולמית והאנטישמיות תגבר. בדיוק באותה קלות שבה זכינו לרוח גבית חסרת תקדים מנשיא ארצות הברית, ידידנו טראמפ, כך היא עלולה להתעצם לרוח סערה, ולשנות את כיוונה כלפינו במאה ושמונים מעלות. קל וחומר, אם יקום מנהיג חדש תחתיו, סביר מאוד שידרוש לעשות הפוך לחלוטין מכל מה שקודמו עשה, כיאה בפוליטיקה. יוצא שהשאננות וקורת הרוח מיחסה החם של וושינגטון אלינו, עלולות להפוך לחרב פיפיות חדה במיוחד.