שני בנים נולדו ליצחק ורבקה: יעקב ועשו. "ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו ורבקה אוהבת את יעקב" (בראשית, כ"ה, 28).
השל"ה הקדוש עומד על שינוי הלשון בין אהבת יצחק לאהבת יעקב. "ויאהב יצחק" - בלשון עבר נאמר, ואילו אצל רבקה, "ורבקה אוהבת" - לשון הווה.
את העניין הוא מסבער על פי המשנה במסכת אבות (פ"ה, מט"ז): "כל אהבה שהיא תלויה בדבר -בטל דבר, בטלה אהבה; ושאינה תלויה בדבר - אינה בטלה לעולם". כלומר, אהבה שאינה אמיתית ומקור נביעתה בסיבה חיצונית, בהתבטל הסיבה תתבטל האהבה מאליה.
לפיכך יצחק, שאהב את עשו עבור ענייני העולם הזה, לפי שסיפק את צרכיו "ויאהב יצחק", לשון עבר, כי כאשר לא הביא לו ציד - בטלה האהבה. "ורבקה אוהבת את יעקב" - "בשביל עולם הבא הניצחי, שאהבת תמיד ואינו פוסק".
השל"ה מסיים: "וזה מוסר גדול, שלא יאהב אדם ענייני העולם הזה באהבה רבה וחשיקה, אבל התורה והמצוות - 'אהבתי תורתך, כל היום היא שיחתי'".

מתוך 'ותן חלקנו' שבהוצאת 'מאורות הדף היומי', כרך ל"ח, חשוון תשע"א, עמ' 288

סרטון לפרשה מאת ראשת העיר הנבחרת, ד"ר עליזה בלוך

סרטונים באדיבות 'פרד"ס חב"ד' מאת הרב זיו קצבי, ידידיה מאיר והרב שניאור אשכנזי