תמימותה של שרה

בתחילת הפרשה אנו נפרדים משרה אמנו: "ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה" (בראשית, כ"ג, 1). 
במדרש רבה (בראשית, נ"ח, א) נאמר, כי הפסוק "יודע ה' ימי תמימים" (תהלים, ל"ז, 18) מתייחס לשרה "שהייתה תמימה במעשיה". רבי יוחנן אמר, שהייתה כ'עגלתא תמימתא' - כעגלה תמימה.
'בית הלוי' (פרשת 'לך לך') מסביר, כי מידת התמימות היא שיעשה אדם כרצון הבורא בלא חקר מדוע ציווהו כך. אמנם רשאי אדם לחקור אחרי טעמי המצוות, אך רק מפני מצוות לימוד תורה, לפי שמצווה ללמוד את התורה ולדעתה, אך קיום המצוות וכן הלימוד עצמו יעשה מפני שרצון הבורא שכך יעשה ולא תהיה מטרתו העיקרית לחקור את דרכיה.
זהו ששיבחו את שרה, שהייתה במדרגת תמימות גבוהה ונשגבה, כעגלה ההולכת בתמימות אחר אדוניה. וכך נאמר במדרש על הפסוק בתהילים (ל"ו, 7) "אדם ובהמה תושיע ה'", שאף על פי שבני אדם אנו, הננו נמשכים אחרי הקדוש ברוך הוא כבהמה "כלומר, בלי שום צרוף דעת עצמנו, רק בשביל ציווייך, והוא ביטול רצון עצמו לגמרי, רק מקושר לרצונו יתברך".

מתוך 'ותן חלקנו' שבהוצאת 'מאורות הדף היומי', כרך ל"ח, חשוון תשע"א, עמ' 228

סרטונים באדיבות 'פרד"ס חב"ד' מאת עדן הראל והרב יואב אקריש

https://youtu.be/bAAKNAuiYlE

https://youtu.be/7yvA7bQgZCE

 

מידת הזריזות של רבקה
בהמשך הפרשה אנו נפגשים  עם דמותה של רבקה אמנו: "ותאמר שתה אדוני ותמהר ותורד כדה על ידה ותשקהו... ותמהר ותער כדה אל השוקת ותרץ עוד אל הבאר לשאוב, ותשאב לכל גמליו" (בראשית, כ"ד, 18-20).
בתיאור מעשי רבקה מספרת התורה פעמיים כי רבקה מיהרה, בתחית המעשה ותוך כדי המעשה.
מסביר ה'מסילת ישרים' (פרק ז'): חלקי הזריזות שניים, אחד קודם המעשה ואחד אחרי כן: קודם התחלת המעשה הוא שלא יחמיץ האדם את המצווה; ואחרי תחילת המעשה - כיון שאוחז במצווה ימהר להשלימה, מיראתו פן לא יזכה לגמור אותה.
וכן אמרו במדרש: "מלמד שכל מעשיהם של צדיקים במהירות, אשר לא יתנו הפסק זמן - לא אל התחלת המצווה ולא אל השלמתה. ותראה שהאדם אשר תלהט נפשו בעבודת בוראו - ודאי שלא יתעצל בעשיית מצוותיו אלא תהיה תנועתו כתנועת האש המהירה, כי לא ינוח ולא ישקוט עד אם כלה הדבר להשלימו".

מתוך 'ותן חלקנו' שבהוצאת 'מאורות הדף היומי', כרך ל"ח, חשוון תשע"א, עמ' 229

סרטון באדיבות 'פרד"ס חב"ד' מאת הרב יצחק נוימן

https://youtu.be/ZjwZ1lzP3r0