חובת הגילוי המסמכים במשפט הישראלי כוללת בתוכה דיני ראיות, שנחשבים לנוקשים במיוחד. בשונה מבית משפט רגיל (השלום או המחוזי), לשופט בית המשפט לתביעות קטנות שיקולים ייחודים בעניין דיני הראיות, כאשר מבין העיקריים שבהם נמצא שיקול "היעילות". כלומר, במטרה לקצר ולייעל את הדיון ככל הניתן, השופט מתיר לצדדים לדיון לדעת אילו מסמכים עומד הצד השני לשלוף מהכובע.

דיני ראיות בתביעות קטנות

אז איך למעשה אנו, כצד במשפט (בן אם התובע ובין אם הנתבע), יכולים לגלות באילו מסמכים מחזיק הצד השני, כך שלא נהיה מופתעים? מדובר למעשה בהליך פשוט באופן יחסי, יש לשלוח בקשה מסודרת לצד השני. באם ובתוך 30 ימים טרם התקבלה תשובה, ניתן "לעלות שלב" ולשלוח בקשה לבית המשפט על מנת שיורה לצד השני (הסרבן) לחשוף את המסמכים שבידו.

חשוב להדגיש כי במרב המקרים יבחר בית המשפט שלא לחייב את הצד השני בגילוי מסמכיו, אלא ימתין עד להצגת הראיות ביום הדיון עצמו. אם כן, ובמידה והשופט יחליט שלא לחייב את הצד השני בגילוי, תוכלו לצרף את רצונכם לכך באמצעות צירוף הבקשה לכתב תביעתכם, בו תסבירו לשופט מדוע הנכם כה מעוניינים בגילוי המסמכים.

מה ניתן לכלול בבקשה לגילוי מסמכים?

תאמינו או לא, אבל כמעט כל מה שתרצו לבקש – ניתן (תמונות, הקלטות, שיחות וכו'). במיוחד כאשר מדובר בהליך מסוג תביעה קטנה, פעמים רבות הצד הנתבע הוא חברה מסחרית, כך שמחזיקה בידה, במרב הפעמים, נתונים על לקוחותיה (לדוגמא, חוזי התקשרויות). כך שאלה גם יכולים להיות על הכוונת שלכם. כמובן ובאם החברה המסחרית (או האדם) אותה אתם תובעים יסרבו לחשוף את המסמכים (ראיות) שבידם, מדובר ללא ספק על צבירת נקודה לרעתם, אשר בידה להשפיע על דעתו של השופט.

ומה קורה אם אתם בצד הנתבע הפעם, ומישהו (התובע) מבקש מכם לחשוף את הראיות שבידכם? לרב, ההמלצה היא להסכים לכך. הסיבה היא שניסיון להפתיע את הצד השני על ידי חשיפה של ראיה "סודית" ביום הדיון עצמו עלול להיראות כמעשה שנעשה בחוסר תום לב, וכזה שעשוי לזכות אתכם בנקודה שלילית. אם כן, לא מדובר אמנם על הליך מורכב, אבל בוודאי כזה שיש להגיע מוכנים אליו ככל הניתן.

מאמר נכתב על ידי צוות מומחי האתר תביעות-קטנות.co.il