בברית בין הבתרים, באותה נשימה בה מבשר הקדוש-ברוך-הוא לאברהם אבינו על צרת השעבוד, מזכיר את עניין הגאולה וכמובן את העונש למשעבדים: "וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנוכי ואחרי כן ייצאו ברכוש גדול"

הפרשנים נדרשו להסביר מדוע מעניש הקדוש-ברוך-הוא את אומות העלם על שהם משעבדים את ישראל ומצערים אותם? הרי הם מקימים את גזרת הקדוש-ברוך-הוא שציווה שכך יהיה?

'אור החיים' הקדוש מסביר, כי התבונות בסיבת הגזרה ובסיבת התנהגותן של אומות העולם מגלה, כי הן מנוגדות לגמרי זו מזו.

 במהלך הדורות, התנכלו האומות לעם ישראל על דבקותו בתורה ובמצוות, על הליכתו בדרך ה' בלא פרצה, על היבדלותו מהם ועל ייחודנו כעם סגולה: "צא ולמד, אם היו ישראל עובדים לטלה והיו לעם אחד במצאים – לא היו המצרים משתעבדים בהם והיו כאחיהם המצרים! וכן בכל אומה ואומה אשר תשעבד את עם ישראל ותרע – הטעם הוא לצד היותנו נחלת שד-י".

ומנגד, טעם גזרת ה' על עמו היא מפני שלא הלכו בדרכיו. נמצא אפוא, שהאומות הללו פועלות בניגוד מובהק לרצון ה'. הוא מעניש את ישראל של שהם סרים בדבר מסוים מדרך התורה, ואומות העולם מתנכלות להם על התורה והמצוות שהם מקיימים".

מתוך 'ותן חלקנו' שבהוצאת 'מאורות הדף היומי', כרך ל"ח, חשוון תשע"א, עמ' 93

סרטון לפרשה מאת ד"ר עליזה בלוך

סרטונים באדיבות 'פרד"ס חב"ד' מאת קובי אריאלי, הרב יואל בייטש, עדן הראל והרב יואב אקריש