נשמה מתוקנת אחת, שתפקידה לקשר בין הכוח העליון לבין בני האדם, יורדת לעולמנו ומתגלגלת פעם אחר פעם בחמישה מקובלים אדירים. אברהם, משה, רבי שמעון בר-יוחאי והאר"י הקדוש הם גלגול של אותה נשמה מיוחדת שהתגלתה לבסוף גם בבעל הסולם, אשר התאים את חכמת הקבלה לדורנו. כל אחד מהמקובלים בתורו מקדם את האנושות צעד משמעותי נוסף אל עבר השגת המצב הנעלה והשלם ביותר במציאות, אל עבר הרגשת הרוחניות.

הראשון אברהם אבינו, הופיע לפני כ-3,800 שנה, באזור בבל, עיראק של ימינו. באותה תקופה האנשים התנהלו בצורה טבעית, שלווה וללא חיכוכים, עד שיום אחד השתנו פני הדברים באופן מוחלט. הם לפתעהחלו לרצות יותר, להיות מרוכזים בעצמם ואף לנצל איש את רעהו. הרצון האגואיסטי שהתפרץ מתוכם, הפריד וגרם לסכסוכים ביניהם.

אברהם אבינו, היה זה שהבין שהאגו לא נועד להפריד בין בני האדם, אלא דווקא לגרום להם להתאחד בקשר אמיתי וחזק יותר. הוא גילה את השיטה להתגברות על האגו והחל להפיץ אותה ברבים. אולם רק חלק קטן מתושבי בבל בחר להקשיב למשנתו של המקובל הראשון בהיסטוריה.

עשרות שנים לאחר מכן, זה קרה שוב. הימים ימי תור הזהב של מצרים, המסמלים שלב חדש בגדילתו של האגואיזם האנושי. אז גם נלקח עם ישראל לעבדות בממלכת מצרים.

כדי להוציא את העם משעבוד מצרים, נדרש מנהיג חזק שיוביל את העם למצב נעלה יותר. לשם כך, מתגלגלת נשמתו של אברהם ומתלבשת בגופו של המקובל הגדול הבא – משה.

אולם כדי לצאת ממצרים נדרש איחוד של העם כולו. לכן, משה קורא לכל העם להתאחד. הוא לוקח את השיטה שפיתח אברהם ומתאים אותה לדרגת האגואיזם החדשה שפרצה בעולם. בעזרת הכוח העליון שעומד לצידו, הוא סוחף את העם אחריו, מוציא אותו ממצרים וכותב עבורו את המדריך השלם ליציאה משליטת האגואיזם, את ה"תורה".

באמצע המאה השנייה לספירה התהליך נמשך. מאתיים שנה מאז חורבן בית המקדש השני, עם ישראל יצא לגלות ונכנס לתקופה הקשה של חורבן רוחני.

הפירוד מתפשט בין האנשים ולא פוסח אפילו על גדולי המקובלים של הדור, 24,000 התלמידים של רבי עקיבא. הכלל הידוע של "ואהבת לרעך כמוך", ששרר בקרב העם כולו, הופך לשנאת חינם, והתלמידים מוצאים את מותם במגיפה נוראית שפרצה באזור.

כדי להביא לעם היהודי הגולה שיטה שתסייע לו לשוב למצב הרוחני הגבוה שבו הוא היה בזמן בית המקדש, מתגלה שוב אותה נשמה מיוחדת ומתלבשת בגדול התלמידים של רבי עקיבא, רבי שמעון בר-יוחאי (רשב"י).

רשב"י מקבץ סביבו תשעה מקובלים, עולה איתם למערה הממוקמת בין מירון לצפת וכותב את ספר הספרים של הקבלה – ספר ה"זוהר". אולם מיד לאחר שנסתיימה כתיבתו נגנז הספר, השיטה להתעלות רוחנית כבר פותחה אך היא מחכה לתקופה מיוחדת שבה יהיו בני האדם מוכשרים לבצע אותה. התקופה הזאת מתחילה בצפת במאה ה-16, כאשר הנשמה המיוחדת שהתלבשה באברהם, במשה וברשב"י מתלבשת במקובל הגדול הבא – האר"י הקדוש.

למעלה מ-1,500 שנה מתקופתו של רבי שמעון בר יוחאי מגיע, האר"י לצפת ומתאים את שיטת הקבלה לרבים.

בתקופתו האגואיזם האנושי גדל בצורה ניכרת מאי-פעם. ובמשך שנה וחצי בלבד, עושה האר"י את הבלתי יאומן – הוא הופך את חכמת הקבלה משיטה של יחידי סגולה לשיטה שמתאימה למספר רב של נשמות. אולם מעטים בלבד הרגישו באותם ימים צורך להשתמש בשיטת האר"י. על האנושות היה להבשיל עוד מעט.

המאה ה-20 הייתה התקופה המיוחדת והגדושה ביותר בהיסטוריה, וסימלה את השלב הגבוה ביותר בהתפתחות האגואיזם האנושי.

לקראת המאה ה-21 האנושות מתחילה לחוש ריקנות גדולה שמתפשטת בכל תחומי החיים. יותר ויותר אנשים אינם מוצאים סיפוק בחייהם ומתחילים לחפש מעבר למה שיש לעולם הזה להציע. למעשה, זהו צורך בהתעלות רוחנית והוא מסמן את השלב שאליו ייחלו מקובלי כל הדורות: הגיע הזמן לאפשר לכל אדם ללמוד ולהבין את ספר הזוהר ואת כתבי האר"י. רק כך תוכל האנושות לעלות על נתיב חדש.

מתוך הצורך החדש שנוצר, הנשמה המיוחדת שהתלבשה באברהם, במשה, ברשב"י ובהאר"י הקדוש יורדת פעם נוספת לעולמנו ומתלבשת בבעל הסולם, הרב יהודה אשלג.

בעל הסולם לוקח את הכתבים של רשב"י ושל האר"י ומפשט אותם. הוא מתאים את השיטה שגילה אברהם עוד בימי בבל ומתאים אותה במיוחד לדורנו, לדור ששואל כבר על משמעות החיים ומחפש איך לעלות שוב לדרגה רוחנית.

הנשמה המיוחדת הזו השלימה בכך את תפקידה. בזכותה, כל שעלינו לעשות כיום כדי להגיע להרגשת השלמות והנצחיות שחוו מקובלי כל הדורות, הוא רק לפתוח את הספרים של בעל הסולם ולהתחיל להתעלות לעבר העולם הרוחני.