בפרשה כתוב: "כי תצא למלחמה על אויבך וראית סוס ורכב, עם רב ממך, לא תירא מהם כי ה' אלוקיך עמך, המעלך מארץ מצרים" (דברים, כ', 1).

דברי הפסוק ברורים ומובנים ביותר. ואף על פי כן, חז"ל בחרו להסביר את הדברים במשל (ילקוט שמעוני, תורה, פרשת שופטים, רמז תתקכ"ג): משל לשני אנשים שעמדו על פתח מקום כינוס של תלמידי חכמים, האחד גבה קומה ועם הארץ, והאחר נמוך קומה ותלמיד חכם. התחיל גבה הקומה להתגאות על נמוך הקומה 'אני אכנס לפניך תחילה, לפי שאני גבוה'. כאשר נכנסו למקום הכינוס, החל אותו תלמיד חכם לדבר בדברי תורה, וכאשר ראו כי הוא מלא וגדוש, הושיבו אותו במקום ראוי ומכובד. ואילו עם הארץ הגבוה נותר בשולי הכינוס. כך אמר הקדוש ברוך הוא לישראל, אל תיראו מהם, שנאמר "ואנוכי השמדתי את האמורי מפנהם, אשר כגובה ארזים גבהו" (עמוס, ב', 9).

לשם מה דרוש משל זה? כדי ללמדנו שהדברים הם כפשוטם, כשם שאין שום משמעות לגובה בכל הנוגע לענייני חכמה, אלא רמת המשכל והחכמה היא בלבד הקובעת, כך גם אין שום משמעות לסוס, רכב ולצבא גדול במלחמה. מדוע? מפני ש"ה' אלוקיך עמך".

מתוך "ותן חלקנו" שבהוצאת "מאורות הדף היומי", כרך צ"ח, אלול תשע"ה, עמ' 64.

 

סרטון לפרשה מאת ד"ר עליזה בלוך: מה הקשר בין חודש אלול ושלטון