פרשת 'דברים' תמיד תיקרא לפני תשעה באב. בפרשה פסוק הפותח במלה 'איכה', המוכרת לנו מן המגילה הנקראת בתשעה באב: "איכה אשא לבדי, טרחכם, משאכם וריבכם" (דברים, א', 12). בעדות אשכנז אף נוהגים לקרוא פסוק זה במנגינה של מגילת 'איכה'.

במנותו לבני ישראל את המקומות ואת האירועים שבהם לא נהגו כשורה, מציין משה רבנו שהוא פנה אל ה' בתלונה: "איכה אשר לבדי, טרחכם, משאכם וריבכם".

אמרו חז"ל (מדרש תנאים, שם): "מלמד שהיו אפיקורסים. הא כיצד? הקדים משה לצאת, אמרו: מה ראה בן עמרם לצאת,שמא אינו מסתדר בתוך ביתו? אחר לצאת. אמרו: מה ראה בן עמרם שלא לצאת - מה אתם סבורים, שאכל, שתה וישן לו? אלא, יושב הוא ויועץ עליכם עצות רעות וחושב עליכם מחשבות רעות". כלומר, העלו השערות, אולי אינו דורש את טובתם, אולי משה חורשעליהם רעה והיו אפופים בחששות.

רבנו נחמן מברסלב אמר: מכאן שהמשא הכבד ביותר על האדם הוא האפיקורסות. לאדם המאמין יש משענת חזקה של אמונה וביטחון ואילו האפיקורס מלא ספקות כל חייו".

ואמרו חז"ל (מובא ב'שבט מוסר', פרק כ"ה): רשעים מלאים חרטה, הכופר מלא וגדוש תמיד בכל מיני פקפוקים והיסוסים. יודע הוא שדרכו אינה טובה, והתאוות מושכות אותו הנה, וליבו מפקפק הנה, וכל ימיו מכאובים. אבל המאמין והולך בדרך ה', בו הוא בוטח ועליו הוא נשען, דרכו סלולה, ומשמחה זו הוא שואב את הכוח להתגבר על קשיי החיים.

מתוך "ותן חלקנו" שבהוצאת "מאורות הדף היומי", כרך קכ"ב, אב תשע"ז, עמ' 46

 

סרטון לפרשה מאת ד"ר עליזה בלוך