השבוע טסה אשתי לחו"ל. "מה תרצה שאביא לך במתנה?", שאלה. "כובעים", עניתי. כאשר דרשה הסבר, אמרתי לה "שיהיה לי מה לאכול". מה לעשות ואינני היחיד שנאלץ לאכול את הכובע במונדיאל הנוכחי...

בטור הפתיחה שפרסמתי לא היה לי האומץ לנחש מי תהיה האלופה או לפחות מי תהיינה הפינאליסטיות. הלכתי על משהו צנוע ובטוח – רביעיית חצי גמר. למי ששכח זו הייתה הרביעייה שלי – ברזיל, גרמניה, ארגנטינה וצרפת. הדגשתי כי ברור לי כי לא אצליח ב-100% כי יש הפתעות. כתבתי שגם אם אצדק ב-50% לא אהיה מאוכזב מעצמי. גרמניה פישלה לחלוטין והלכה הביתה בתום שלב הבתים. ארגנטינה מעדה חלקית וקיבלה עונש – את צרפת בשמינית הגמר. נשארנו עם ברזיל וצרפת.

סוף השבוע הנוכחי הוא בהחלט שעתם היפה של השבועונים, אלה שסוגרים ברביעי אבל מגיעים לקוראים בחמישי-שישי ואז בפרק הזמן שבין הירידה לדפוס ובין ההגעה לקוראים, מתהפך העולם. בשבוע שעבר זה קרה עם גרמניה... השבוע הסתיימו המשחקים בשלישי ויתחדשו בשישי, כלומר, אף אחד לא יהרוס לנו את הקונספציה...

הגרמנים החדשים 1

אין ספק כי מבין הנבחרות ששיחקו השבוע, יפן נחרתה יותר מכולם בליבות חובבי הכדורגל. איזו דרמה, הוליכה 2:0 על בלגיה ובסוף הפסידה 3:2. זו הייתה הפתעה, כי בכל זאת בלגיה נבחרת טובה יותר. אבל נבחרת יפן היא נבחרת שעשתה כברת דרך. מונדיאל שישי שלה בסך הכול והשלישי בו היא עולה משלב הבתים. בשיטת משחקים בה הסיכוי למעבר שלב הוא 50:50 בדיוק ושפייבוריטיות ממנה ארזו מוקדם מן הצפוי, זה הישג כביר. הוא הושג בעבודה קשה, בבניית תשתיות ובהכנסת שיטות עבודה קפדניות. וכידוע, סביבת העבודה היפנית מקדשת באופן דתי ומדעי את 'השיטה', יש משמעת, יש טקטיקה, יש מחויבות. פרשנים לא מעטים התקשו להסתיר את תחושתם כי נבחרת יפן ממש מזכירה להם את גרמניה בתפיסה, בסגנון ובהתנהלות. והתוצאה, סגל שברובו משחק באירופה ורק 6 מתוך 22 בליגה המקומית. היא המצטיינת של אסיה במונדיאל הזה (לראשונה מאז 1982 אין נבחרת מאפריקה בשמינית הגמר) ומאז החלה להשתתף במונדיאל זכתה 3 פעמים באליפות אסיה. נכון, לא זוכרים מי היה סגנו של בר-כוכבא (ומי זוכר שמות של שחקני נבחרת קוריאה שהגיעה לחצי גמר מונדיאל 2002? או את של שחקני נבחרת יוון שזכתה ביורו 2004?). אבל לפחות עד כניסת השבת וכניסת רבע הגמר, יהיה לנו מקום בלב ליפנים החביבים, שלעולם לא ישכחו את ההזדמנות ההיסטורית שהוחמצה פחות מח"י שניות לפני שריקת הסיום.

הגרמנים החדשים 2

אמנם השתחררתי משירות סדיר לפני 23 שנים וממילואים לפני שלוש שנים ומן הסתם מושגים וראשי תיבות צה"ליים עברו רפורמה. המושג שעליו אני רוצה לדבר הוא 'ח.ל.' ראשית תיבות של 'חייב לעבור'. בתקופה שהתגייסתי זה היה שם נרדף לקיבוצניקים, בנים של טייסים ומפקדים בכירים. הם תמיד יעברו את הגיבושים של היחידות הנחשקות ובדור האחרון נכנסו תחת אותה כותרת גם בוגרי המכינות הקדם צבאיות, בעיקר הדתיות שבהן.

בכדורגל ח.ל. מתייחס בעיקר לנבחרות שאין מצב שיהיה מונדיאל ביניהן וכמובן שהן צריכות לעלות לשלבי הפלייאוף. ברזיל ומכסיקו למשל, הן היחידות שבשבע המונדיאלים האחרונים עלו משלב הבתים. גרמניה הייתה שותפה לנתון זה עד לפני שבוע. ואיטליה, שלא החמיצה מונדיאל מאז 1958 וב-60 השנים האחרונות שמה את ידה פעמיים על הגביע הקדוש. ויש גם כאלו שמגיעות כ'ח.ל.' למונדיאל אך פעם ב... מקבלות סטירת לחי אל מול היומרות השחצניות וברשימה זו נכללות נבחרות כדוגמת ספרד, אנגליה, צרפת, רוסיה, פורטוגל, כל אחת בתורה היא...

לחזור מפיגור 2:0 לניצחון 3:2 זה קשה מאוד אבל אפשרי. בלגיה לא חתומה על הפטנט הזה. מזיכרוני שלפתי שני תקדימים ועל שניהם חתומה גרמניה – בגמר 1954 מול הונגריה וברבע גמר 1970 מול אנגליה. לא פעם צפינו בנבחרות בכירות שנקלעו לפיגור מפתיע והתקשו לחזור למשחק. נראה היה כי אילו המשחק יימשך יום שלם לא יעזור להם (כך התבטא שחקן אנגלי אחרי ההפסד 1:0 לארה"ב ב-1950, עוד דוגמה קלאסית לבלון ח.ל. שהתפוצץ). ראינו את זה בעיקר במשחקים בין גרמניה ומכסיקו ובין ארגנטינה וקרואטיה.

דווקא בלגיה, במצב של פיגור 2:0 כשנותרו כ-20 דקות, וכשהיא מחמיצה הזדמנויות, ויפן ממשיכה לתקוף, משום מה הקרינה והשרתה תחושה של 'אל תדאגו, יהיה בסדר, תסמכו עלינו'. אפילו הפרשנים התקשו להספיד את הפייבוריטית שבפיגור. בעבר זו הייתה אווירה שפקדה את משחקיהן של נבחרות בדרגתה של גרמניה (בימים המוצלחים יותר כמובן) והפעם הייתה זו נבחרת בלגיה שכל העולם ניסה להדחיק את התחושה שהנה היא עומדת להיפרד.

נבחרת בלגיה משתתפת במונדיאל זו הפעם ה-13 (חולקת את מקומות 10-9 עם אורוגוואי, מקום 6 באירופה). רק ב-1982 עלתה לראשונה משלב הבתים כשהיא מפתיעה במשחק הפתיחה את האלופה ארגנטינה. ב-1986 רשמה הישג שיא – מקום רביעי – כשהיא מדיחה בדרך את ספרד וברית המועצות. רק פעם אחת מאז הגיעה למונדיאל ולא עלתה שלב (1998). למונדיאל הקודם הגיעה אחרי היעדרות כפולה וברוח סערה הגיעה עד רבע הגמר. בקמפיין הנוכחי הייתה האירופית הראשונה שהבטיחה את מקומה מהמוקדמות. לא לחינם היא השם החם של מונדיאל 2018 ולא בכדי רבים הימרו עליה כמי שתגיע רחוק. בינתיים, היא לא מאכזבת. וגם אם תפסיד בסופ"ש הקרוב, זו לא בושה להפסיד לסלבדור... סליחה, לברזיל. ח.ל. כבר אמרנו?