"זאת חוקת התורה, אשר ציווה ה' לאמר: דבר אל בני ישראל וייקחו אליך פרה אדומה תמימה, אשר אין בה מום, אשר לא עלה עליה עול" (במדבר, י"ט, 2).

חוק הוא פקודה שאיננו מסוגלים להבינה בשכל האנושי, וכך מצוות פרה אדומה איננו מבינים את פשרה. אמנם אין איש היודע את טעמי כל המצוות עד תומם, שהרי התורה היא חוכמה אלוקית, אך מצוות פרה אדומה מתייחדת מכולן בתמיהות הרבות הנלוות לה וביניהן: העוסקים בה נטמאים, והמוזים בה נטהרים.היא נשרפת מחוץ למחנה, שלא כדרך הקורבנות.

בספר 'טעם ודעת' נכתב, כיאפשר ש"זאת חוקת התורה, גם באה ללמדנו חוק, שעלינו לנהוג בו בכל דרכי עבודת ה'. בני האדם אינם דומים זה לזה בתכונותיהם ובאופיים וכן במדרגתם הרוחנית, ולפיכך אין זה נכון להתבונן בהנהגה של אדם אחר, גם אם הוא צדיק וחסיד, ולהעתיקה, כי על כל אחד לאמץ לעצמו את ההנהגה הטובה ביותר עבורו שתקדם אותו. כמובן אין מדובר על מצוות שאותן יש לעשות בלא ערעור, אלא על הנהגות טובות ומעשים לפנים משורת הדין, שאותם על כל אחד להתאים לפי דרגתו ולפי אישיותו.

עניין זה מרומז בסוד הפרה האדומה, שאף על פי שאת הטמא היא מטהרת, בכל זאת הטהור הנוגע בה נטמא, לפי שההשפעה של כל פעולה על כל אדם היא לפי דרגתו.

מתוך "ותן חלקנו" שבהוצאת "מאורות הדף היומי", כרך ק"ט, תמוז תשע"ו, עמ' 32.

סרטון לפרשה מאת ד"ר עליזה בלוך

https://youtu.be/D6v58hrlHtU