שמי דריה אלביליה. שמונה שנים תושבת בית שמש , נשואה ליאיר ואמא לשני ילדים מתוקים בגיל הרך. מנהלת קבוצה של אמהות בפייסבוק ״הלוחשות לבייביז״ ובעיקר אמא במשרה מלאה.
מנסיוני האישי כאמא אנחנו מתעסקות בכל כך הרבה דברים אבל העיסוק המרכזי שלנו הוא חרדות! חרדה לגורל הילדים שלנו! עוד לפני מקרה יסמין וינטה ז"ל , נחשפתי בפייסבוק לסיפורי אימים על  התעללות כלפי הילדים מצד הגננות, הסייעות והמטפלות שאמונות לשמור עליהן. המקרים הללו לא טופלו מבחינת החוק כנדרשיף והמטפלות הועברו לגן אחר או חזרו לעבודתן באותו הגן.  שפורסמו ממצאי החקירה של נסיבות מותה של יסמין זה היה  הקש ששבר את גב הגמל! הרצח הזה נגע בכל בית בישראל. הרי זה נוגע לכולנו! לכולנו יש ילדים,נכדים, אחיינים ובני דודים שעלולין להיות הבאים בתור!
ישבתי וחקרתי קצת ... והגעתי לנתונים שנתפסים בעיניי כלקויים: כיום רק 23% מתוך המעונות יום לגיל הרך מפוקחים , כאשר 77% מצויים בגנים פרטים. אין במדינת ישראל חקיקה המתייחסת לגילאי לידה עד 3 ולפיכך הם מופקרים לכל. חוק הפיקוח מונח על שולחן הכנסת כבר כ-10 שנים ושום דבר לא זז. אז לא עוד! לא עוד התעללות כלפי הילדים! לא עוד התעלמות!
החלטתי כהורה מודאג, להצטרף לקבוצה ״נלחמים ונאבקים למען הילדים!״ שהוקמה על-ידי נטלי בוזגלו ושני הובר סעד .הקבוצה שמה לה למטרה לקדם את  חוק הפיקוח התקוע ואת חוק המצלמות .
חוק המצלמות מדבר על  מצלמות במעגל סגור בכול גן (אלו לא מצלמות שההורים יכולים לראות לנייד). חוק הפיקוח מגדיר סטנדרטים למטפלות וגננות אשר מיועדות לתפקיד ופיקוח ע״י גורם מפקח.
חשוב לי לציין כי לא כל המטפלות או הגננות נוהגות באלימות ויש קבוצה גדולה של אנשי מקצוע שפועלת באופן הולם ושמה מושחר בשל כמה תפוחים רקובים.

תושבי בית שמש: הצטרפו אליי לקבוצת המאבק  
הגיע הזמן לעשות שינוי!
כי היום זאת יסמין מחר זה יכול להיות הילד של כולנו!