ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי ודתן ואבירם בני אליאב ואון בן פלת בני ראובן" (במדבר, ט"ז, 1)

זה הפסוק הפותח את הפרשה. קרח, שבן שבט לוי היה, עורר מחלקות על משה רבנו ע"ה, בן שבטו. כיצד נקלעו דתן ואבירם, משבט ראובן, למחלוקת זו?

והתשובה, לפי ששכניו היו כפירושו של רש"י: "בשביל שהיה שבט ראובן שרוי בחנייתם תימנה... נשתתפו עם קרח במחלוקתו. אוי לרשע ואוי לשכנו".

"המאירי" (בפירושו לפרקי אבות, א', ז', "ניתאי הארבלי אומר "הרחק משכן רע ואל תתחבר לרשע"), מסביר כי משתי סיבות יש להתרחק מן הרשעים: א. להישמר לבלתי הינזק ממנו. ב. שלא ילמד ממעשיו "כי חברת הרעים תקנה פחיתות המידות". אין די בהימנעות מחבירה קבועה לרשע, אלא יש להימנע מכל מגע עמו. 

נשאלת השאלה, אם יש להתרחק משכן רע, לשם מה הוסיף התנא "ואל תתחבר לרשע"?

והתשובה, לפי שיכול אדם לומר לעצמו 'הריני נזהר מלדור בשכנותו שהוא התחברות תמידית, אלא שאני מתחבר עמו לענייני סחורה ופרקמטיא, לפעמים, דרך עראי וכיוצא באלו'. לכך הוא חוזר ומזהיר "ואל תתחבר לרשע", כלומ, בשום חברה שבעולם, אפילו לדברי תורה.

מתוך "ותן חלקנו" שבהוצאת "מאורות הדף היומי", כרך כ"א, סיון תשס"ט, עמ' 254.

ד"ר עליזה בלוך בסרטון: "התנגדות זה טוב או רע?

 

 

סרטונים באדיבות "פרד"ס חב"ד"