עובדת בסוכנות נסיעות, אשר עברה לעבוד בחברה המתחרה - נתבעה לפצות את סוכנות הנסיעות אותה עזבה בסכום של יותר ממיליון שקלים, כאשר אל התביעה צורפה בקשה למתן צו מניעה זמני בגין גניבת לקוחות.

בחלוף כחצי שנה מאז עברה העובדת לסוכנות המתחרה - פנה מעסיקה הקודם לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, בבקשה ליתן צו מניעה שיאסור על העובדת לקיים כל קשר עם לקוחות בהם טיפלה במסגרתו- למשך שנה.

בנוסף על כך ביקש המעסיק לחייב את העובדת לשלם לו פיצויים בסך למעלה ממיליון שקלים על אובדן רווחים, גזל סודות מסחריים, והוצאת לשון הרע, וכן להשיב לו את פיצויי הפיטורים אותם שילם לעובדת.

בבקשה נטען שהעובדת גזלה לקוחות והעבירה אותם למעסיקה החדש, תוך שהיא גונבת מסמכים ומוחקת מידע עסקי ממחשבי החברה.

עו"ד אלון קורל, המייצג את העובדת, הגיש תגובה לבקשה במסגרתה ביקש מבית הדין למחוק על הסף את הבקשה לצו מניעה.

לדברי עו"ד קורל, תוכנת המחשב של סוכנות הנסיעות לא מאפשרת העברת לקוחות מסוכנות לסוכנות ללא אישור מנהל.

כמו כן, הוסיף עו"ד קורל - לקוחות הסוכנות הם אלה שיזמו את המעבר לחברה המתחרה - ואף הודיעו לבעל הסוכנות שללא העובדת הם מפסיקים להזמין נסיעות דרך החברה שלו.

בנוסף, הצביע עו"ד קורל, במסגרת  התגובה לבקשה - על כשלים טכניים בהגשת הבקשה לצו מניעה. לדבריו מדובר באירועים שאירעו לפני למעלה מחצי שנה, והסוכנות המתחרה אשר מעסיקה את העובדת לא צורפה כמשיבה אל הבקשה, למרות שהייתה עלול להיפגע מההחלטה.

כב' השופט דורי ספיבק, שדן בבקשה, קיבל את עמדתו של עו"ד קורל, המליץ לסוכנות הנסיעות כי מוטב לה שתמשוך את תביעתה מחמת השיהוי הניכר בהגשתה, וזו עשתה כן מבלי שחויבה בהוצאות משפט.

סוכנות נסיעות מתל אביב הגישה בקשה לצו מניעה נגד עובדת לשעבר  - אליה צורפה תביעה לפיצויים בסכום של למעלה ממיליון שקלים. בבקשה נטען כי בחודש נובמבר 2016, יידעה העובדת את הסוכנות כי נפלה ליד ביתה ושברה את עצמות כף רגלה. בעקבות פציעתה ביקשה העובדת חופשת מחלה והחלה לעבוד מהבית באופן חלקי. לטענת בעלי סוכנות הנסיעות, מהלך זה היה חלק מתכנית נסתרת וזדונית של העובדת לגזול לקוחות. לדבריהם, העובדת אף נטלה עימה את רשימת לקוחות החברה ואת פרטי הזמנותיהם והעדפותיהם – ועושה בהם שימוש.

בנוסף על כך, טענה חברת הנסיעות כי העובדת לקחה מהמשרד תיקי מסמכים עם הסדרים שנעשו מול חברות תעופה שונות ומחקה את כל ההתכתבויות בתיבת הדוא"ל העסקית שלה. לטענת החברה הודעות הדוא"ל הכילו מידע על הלקוחות והזמנותיהם בעבר ובהווה,  ומדובר בסוד מסחרי שהינו רכושה הבלעדי של החברה. המעסיק אף טען כי טרם עזיבתה, איימה העובדת להשאיר בחברה "אדמה חרוכה".

בכתב התביעה נטען עוד כי לראשונה מזה שנים ניכרה מגמת ירידה בהיקף המכירות של העובדת,  היות ולטענתם, העובדת עברה לעבוד בחברה מתחרה בסתר, תוך שהיא מעבירה הזמנות של הלקוחות הותיקים בהם טיפלה למעסיקה החדש. עוד נטען כי חיפוש בהיסטוריית הגלישה במחשב שהיה בשימוש העובדת, גילה כי כשעדיין עבדה בחברתם הציגה עצמה כעובדת של חברה מתחרה.

לטענת המעסיק, משיחת בירור שקיים בעל סוכנות הנסיעות עם לקוח ותיק שעזב, הוא גילה, כביכול, כי העובדת השמיצה את החברה שלו וטענה כי התעללו בה ופגעו בה במקום העבודה.

עקב כך ביקש מעסיקה הקודם, במסגרת כתב התביעה, שהעובדת תפרסם את כל ההתכתבויות שניהלה עם מעסיקה החדש ולקוחות חברת הנסיעות, בחודשים טרם ולאחר עזיבתה.

עוד ביקש המעסיק מבית הדין האזורי לעבודה ליתן צו מניעה שיאסור על העובדת לקיים קשר עם לקוחות החברה שעזבה, להשיב לידיו את המסמכים שלטענתו לקחה, ולפרסם התנצלות בגין הוצאת לשון הרע כלפי החברה.

כמו כן דרשה חברת הנסיעות מהעובדת פיצויים בסכום של 1,200,000 על אובדן רווחים, בנוסף ל-100,000 ₪ על גזל הסודות המסחריים של החברה ו-120,000 ₪ על הוצאת לשון הרע, וכן להשיב לו את פיצויי הפיטורים ששילם לעובדת בעקבות הסכם שנקבע ביניהם. התביעה הכספית של המעסיק הוגבלה לבסוף לסכום של 500,000 משיקולי אגרת בית הדין. 

בכתב ההגנה מטעם העובדת אותו הגיש עו"ד קורל, נטען כי תוכנת ההזמנות של חברת הנסיעות אינה מאפשרת העברת הזמנות ממשרד אחד לאחר ללא אישור מנהל, כך שהתרחיש אותו מציירת הסוכנות - אין לו אחיזה במציאות. עוד הוכחש בכתב ההגנה כי העובדת נטלה מסמכים השייכים לחברה.

עו"ד קורל טוען כי מדובר בניסיון של המעסיק הקודם להלך אימים על העובדת, ולנקום בה על ש"העזה" להמשיך ולעסוק במשלח ידה. לדבריו הלקוחות הם אלו שפנו אל העובדת ביוזמתם ואף פנו לבעלי חברת הנסיעות ובישרו להם כי בלי העובדת הם לא נשארים.  בנוסף לכך הכחישה העובדת שהשמיעה איום כלשהו כלפי מעסיקה הקודם וציינה שהכל חלק ממסכת השקרים של בעלי החברה נגדה.

עו"ד קורל אף ציין כי הגיש כתב תביעה שכנגד - בשם העובדת נגד המעסיק  - על התעמרות במקום העבודה, ועל הפרת פרטיותה בכך שחדר לתיבת הדואר האלקטרוני והתחקה אחר היסטוריית הגלישה שלה.

עו"ד קורל ביקש למחוק את הבקשה למתן צו מניעה זמני על הסף, היות והמעסיק התייחס בה לאירועים שקרו כבר לפני למעלה מחצי שנה. כמו כן, עצם העובדה שהמעסיק החדש של העובדת לא צורף לכתב התביעה כנתבע נוסף, הגם שעלול להיפגע מההחלטה בבקשה - פוסל את כשרות ההליך.

בית הדין לעבודה בתל אביב יפו בראשות השופט דורי ספיבק קיבל את בקשתו של עו"ד קורל וקבע כי הנזק לסוכנות הנסיעות, אם היה, כבר נעשה - ויש לדון בכך במסגרת התביעה העיקרית ולא במסגרת בקשה לצו מניעה זמני.

כב' השופט ספיבק המליץ לחברה לחזור בה מבקשתה לצו המניעה, וזו משכה את בקשתה ללא תשלום הוצאות.

אלון קורל (בצילום: באדיבות המצולם) ושות', משרד עורכי דין www.koral-law.co.il - ייעוץ וייצוג משפטי במשפט אזרחי - מסחרי ובדיני עבודה. המשרד עוסק במגוון תחומי המשפט האזרחי-מסחרי ומתמחה בתחום דיני העבודה בדגש על ייצוג חברות ועובדים בכירים.

המאמר באדיבות: רן שריר - יחסי ציבור לעורכי דין