פחות מחודש חלף מאז זכייתה הדרמטית של נטע ברזילי באירווויזיון. היא נשאלה האם חשבה שתזכה באירוויזיון היא ענתה: "מחשבה יוצרת מציאות"
כל כך הרבה אנשים רואים מצב הנחזה בעיניהם להיות בלתי אפשרי, או קשה לשינוי ומתיאשים מראש מהאפשרות לשינוי.
כמה פעמים שמענו "זה מה יש", "זה המצב ולא תשנו אותו". מה יקרה אם כל מי שענה כך, יקום בוקר אחד ויחשוב לעצמו- אני אגרום לשינוי? ומה היה קורה אם 50,000 אנשים כאלה היו קמים יום אחד וחושבים: אני אגרום לשינוי? אין ספק שהשינוי היה מגיע! כי מחשבה יוצרת מציאות. 
אנחנו חיים בעיר מדהימה. מיקומה הגיאוגרפי, הפסיפס האנושי, הנופים, החברה - יש כל כך הרבה סיבות למגורינו כאן. יחד עם זה, העיר הולכת ומידרדרת במדדים כלכליים וחברתיים. מאשכול 5 לפני כמה שנים, ירדנו לאשכול 2. השקעה פר תושב בחינוך - בתחתית. כך גם השקעה בתרבות ובמדדים אחרים. קבלת אישורים ומענה מהעירייה - אורכת שבועות רבים, מקום בו בעיריות אחרות המענה ניתן מיידית. דוחות מבקר המדינה לא מחמיאים לעיר. שמועות על שחיתות מסתובבות בעיר כבר שנים, עוד לפני גל המעצרים הנוכחי. העירייה מחוייבת בשקיפות על פי חוק- העלאת הקלטות ישיבות מועצה, פרסום פרטי תקציב, אך למרות פניות חוזרות ונשנות- הדבר לא מתבצע. מרירות ומריבות בין מגזרים שונים, מאבקים על משאבים. מחסור במבני חינוך.
האם אכן אין מה לעשות? האם אכן "זה מה יש" ועם זה צריך להסתדר?
מה יקרה אם כולנו - דתיים, חילונים, חרדים נקום סוקר אחד ונגיד: אנחנו חושבים שאפשר לשנות? מה יקרה אם בוקר אחד נקום כולנו ונגיד: נמאס לנו ממאבקים בין מגזרים. כולנו אוהבים את העיר. כולנו- חרדים חילונים ודתיים- רוצים שהיא תהיה משהוא שונה ממה שהיא היום- ויש בכל הציבורים אנשים בעלי עוצמה וכוחות חיוביים שיכולים בקלות להפוך את המחשבה שלהם למציאות, אם רק יתאמצו טיפה. זה ממש בהישג יד. 

לצערינו נוצר מצב בו כל מפלגה דואגת למגזר "שלה". כל אחד מקש למגזר "שלו" כמה שיותר תקציבים, כמה שיותר תפקידים. השמיכה קצרה מדי וכל אחד מושך לצד שלו של המיטה. זה לא חייב להיות כך!!! כולנו - ולא משנה מאיזו מפלגה או מאיזה מגזר - צריכים לדרוש זכויות תושב בסיסיות. אמנת שירות. שקיפות. ניהול יעיל. מערך כח אדם מסודר בו כל אחד יודע תפקידו וממלא אותו לטובת כל תושב ותושב.
לא עוד 4 מפלגות המטפלות בסלילת כביש: אחת ממונה על שפע, השני ממונה על המגזר החי ברחוב, שלישי ממונה על תקציב ישן מול חדש רביעי מנהל את המכרז - וכך התושב מוצא עצמו ממתין שנים עד שכל החברים יסתדרו ביניהם והמבצע ייצא לפועל. לא עוד יריצו את התושב הלוך ושוב בין המחלקות ובין הממונים כדי לקבל טופס להעברת הזכויות בדירתו לקונה חדש. 
הכל זה ניהול. ניהול. ניהול. וחזון. והרבה מחשבה. חשיבה רוחבית, ולא מגזרית. חשיבה עם הפנים לתושב.
אני לא יודעת מי בסופו של דבר יתמודד על תפקיד ראש העיר. כרגע יש מועמד אחד, אולי יצטרפו עוד, ואולי לא. אני כן יודעת שלא משנה מי המתמודד בראש - אם אנחנו, התושבים וחברי מועצת העיר, נשנה את השיח, נשנה את החשיבה - נוכל לשנות את המציאות. נוכל להביא לניהול שקוף יותר, טוב יותר, מסביר פנים יותר, בין אם מי שיעמוד בראש הוא ראש העיר הנוכחי ובין אם יהיה אדם אחר.
נקרא לכל המפלגות המתמודדות בבחירות המוניציפליות הקרובות: בבקשה, בואו נתאחד ונשנה את המציאות! כחברת מועצת עיר (אמנם רק מספר חודשים...) אני קוראת ליתר חבריי למועצה - נכון שכל אחד מאיתנו בעל השקפת עולם שונה, נכון שאנחנו ממגזרים שונים- אבל בכל הקשור לשירות לתושב, לשקיפות ולקידום העיר- אנחנו חייבים להתאחד ולשנות את המציאות. על דבר אחד אין בינינו מחלוקת: כולנו אוהבים את בית שמש. כולנו רוצים עבורה את הטוב ביותר.