בקבוצות הווטסאפ והפייסבוק זה התחיל לטפפף. סרטון, ועוד סרטון, ועוד סרטון. כמו בכל תופעה שמתרחשת לראשונה והציבור לא מבין, ברגע שהיא חוזרת על עצמה מתברר שיש אמת ומציאות מאחוריה. דפוס הפעולה כמעט זהה בכל הסרטונים, הזוגות, רובם הגדול ככולם מבית-שמש, סיפרו שכל רצונם הוא לגור בעיר בה גדלו. רובם הגדול ככולם, בנים ובנות להורים שלא גדלו כאן. הילדות שלהם היא בית-שמש, בידוק כמו בני הדורות הקודמים. המסר הוא שהם רוצים להישאר כאן ובניגוד לחשיבה כי העדיפות הראשונה של זוג מעיר ממוצע בעיר היא לברוח מכאן, הם מציגים מסר אחר לחלוטין.

את הרעיון הגתה והוציאה לפועל מירי שלם, תושבת העיר, בעברה מנהלת מתנ"ס רמב"ש וכיום מנכ"לית במכון הישראלי לדמוקרטיה. אישה יצירתית ופעלתנית.מן המיזם הזה עולה מסקנה ברורה, כי מירי, למרותש אינה עובדת בעיר, בית-שמש חשובה לה ויש לה פעולות בנושא.

"חשבתי  על זה הרבה פעמים", מספרת מירי, "רציתי להאמין, להעלות מודעות ולשנות מציאות. אני מנסה לבחון אם יש אפשרות לעשות משהו משנה מציאות או מעלה מודעות באמצעים אמנותיים וחזותיים. היה לנו ניסיון מוצלח עם מחול הרחוב 'פלאש מוב', שזה היה מסר בכל קשור לחופש פעולה של נשים במרחב הציבורי לאור מציאות ההדרה שקיימת כיום ומעלה את עירנו לכותרות. היה לי בראש לעשות ראיונות וזה מה שעשיתי".

על המפגש עם הזוגות הצעירים היא מספרת: "פגשתי כל מיני זוגות צעירים, שנשארים בעיר וחיים בה והייתה לי חשוב להביא את הסיפור שלהם לקהל הרחב. הרגשתי שיש כאן סיפור שלא מסופר. חושבים שכולם בורחים כל הזמן והנה, יש זוגות צעירים שקובעים את ביתם בעיר".

הגתה וביצעה. מירי שלם

איך הייתה ההיענות?

"התקשרתי לזוגות שאני מכירה וכך התגלגלתי מאחד לשני. פגשתי זוגות מכל המגזרים, נכנסתי אליהם לבתים וביקשתי שיספרו עליהם ועל הנסיבות שבהם הם חיים ונשארים בעיר. היו גם שני זוגות שגדלו בעיר ולא חיים בה והם רוצים לגור וביקשתי שיספרו לי למה. בסך הכול הגענו כ-25 זוגות שזו היענות יפה מאוד. השניים האחרונים צולמו השבוע".

מירי שלם הוסיפה, כי מי שעזרה לה בהסרטה ובעריכת הסרטים היא אורנה נחמני. "היא מצלמת יותר טוב ממני ויש לה ניסיון", אמרה מירי.

וכמובן, לכל סדרה יש שם והשם שניתן לסדרת הסרטונים הנ"ל היא 'LET THE SUN SHINE IN' על שם השיר המפורסם מהמחזמר 'שיער'. בתרגום חופשי: הכניסו את אור השמש פנימה. ובמקרה שלנו: שיחלחל המסר שיש כאן תקווה.

איך התגובות? מה כמות הצפיות?

"כמות הצפיות היא כאלף לסרט, כלומר כ-25 אלף צפיות בכלל הסדרה. זה יפה מאוד אבל המטרה היא לא להגיד 'היי, צפו בי כך וכך אנשים' אני חושבת שזה מסמך תיעודי . אם בעוד 20 שנה לא יהיו כאן חלילה משפחות מהציבור הכללי, נוכל לומר שהיה כאן משהו. מקווה שמצב זה לא יתאפשר.

לגבי התגובות, אנשים אומרים שזה עושה להם טוב ומעורר תקווה ולא הכול אבוד. זה מסר לכל מי שנשאר. הצופה ממוצע אומר לעצמו 'וואו יש כאן צעירים שרוצים להישאר'. תקווה בעיקר לצעירים שהם יכולים להיות מחוללי שינוי. גם להם יש תפקיד לא רק לדור שלנו שנלחם ופעל".

כפי ששמתם לב, מירי שלם מדברת על משהו שאולי ידברו עליו גם בעוד 20 שנה בהקשר המקומי. צירוף המלים הראשון שעולה למשמע אמירה זו הוא 'פה ושם בארץ ישראל', סיפורו חובק הארץ של עמוס עוז, עם פרק משמעותי על בית-שמש. על האנלוגיה הזו מספרת מירי: "עמוס עוז כתב את 'פה ושם בארץ ישראל' כמסמך פנתיאוני שחוזרים אליו שוב ושוב. הוא עבר בכל מיני ערים וגם אצלנו. אני מקווה שבעוד שנים רבות יחזור לסרטונים הללו כמו שעדיין חוזרים לאותו הספר שכתב עמוס עוז".

יש מסר. הפתיח של כל פרק, בו מובהרת מטרת הסרטונים (צילום מסך)

האם גם 'שם למעלה' היו מי שצפו? האם גם משם קיבלת תגובות?

"מתכוון למנהיגות המקומית?".

"גם".

"היחיד שהגיב היה סגן ראש העיר, משה שטרית. מה זה עשה לכל היתר? לא יודעת וגם לא מאמינה שהם רוצים שהם יישארו. כשאמרת 'שם למעלה' חשבתי גם על תקשורת ופוליטיקה ארצית".

מתבקש, לא? מה באמת נעשה בזירה הזו?

"בנתיים זה לא עלה לתקשורת הארצית. היו ניסיונות וכרגע לא צלחו. אולי בעתיד. בינתיים המסר הזה הוא פנימה לבית-שמש. אולי התקשורת הארצית עדיין לא בשלה לקבל סיפור טוב על העיר, אלא רק סיפורים על צעירים שבורחים. מבחינתם זה ה'אדם שנשך כלב', אך כמי שחיה כאן ורואה את המצב, 'אדם נשך כלב' זה החבר'ה שנשארים כאן. זה כלי לתקווה וגם לאיחוי אחרי מה שעברנו בשנים האחרונות. אך כפי שאמרתי קודם, רציתי להכין כאן מסמך לדורות ולא לנופף במספרים של צפיות, מבחינתי גם צפייה אחת שבה המסר ייקלט ותביא לתוצאות בשטח, שעוד זוגות צעירים יישארו כאן, שלא לדבר על כאלו שיבואו מבחוץ – זה הניצחון שלי וזו השגת המטרה".

זוג שהצטלם לאחד הסרטונים (צילום מסך)

עם איזו תחושה יצאת מהמפגשים עם הזוגות הללו?

ממש התאהבתי בחבר'ה האלה. אנשים ערכיים, מדהימים וטובים. חבר'ה צעירים שלא חרדים מההתחרדות ומסתכלים על החיים בצורה אחרת. מקווה שיהיה לזה המשך וביטוי. יש הרבה בעיר הזאת מעבר למלחמות בין ציבורים. וזה המוטו שחוזר על עצמו. אם ייתנו להישאר ויהיו אפשרויות יחס תעסוקה ומגורים אז הרבה יישארו ולא יברחו.

כבר יש תגובות טובות. הסרטונים מפרסמים בכל מיני קבוצות ברשתות החברתיות. הרבה התלהבו מהסרטון עם הזוג שהגיע מתל-אביב, לא האינו שיש דבר כזה... לפני כמה ימים הייתי בקניון 'ביג פאשן' ומישהי ניגשה אליי וסיפרה שהיא פגשה את הזוג מהסרט ושאלה אות הגבר והאישה מדוע לא דיברו מספיק. כנראה שכחו שהסרט ערוך ולא הכול נכנס. זה לא סרט קולנוע עם עלילה, זה מסר. לפעמים האריכות מחטיאה את המטרה... אבל כל אלו שפוגשים אותי ופונים אליי אומרים שזו עבודה חשובה – מסר ותקווה לאלו שלא רוצים לברוח ובעיקר – להראות את הפנים האחרות של בית-שמש, או ליתר דיוק, הפנים שהיינו רוצים שיהיו הכי אמיתיות והכי מייצגות ולא מה שמראים בתקשורת הארצית".

עד כאן הריאיון. ומה נותר? לצפות!

כנסו לפייסבוק

'LET THE SUN SHINE IN'