אתה יליד ירושלים?

"כן בהחלט. נולדתי בירושלים, ואת כל שירותי בכיבוי אש עשיתי בירושלים, פרט לשנים שהייתי מפקד מחוז דרום. התחלתי את עבודתי בכיבוי אש בתאריך 20.9.1975".

תפס"ר בכיר משה סוויסה

למה דווקא כיבוי אש?

"חבר הציע לי עבודה בכיבוי אש. ניגשתי במקביל למכרז בבנק, רציתי מאד להיות עובד בנק. המתנתי לתשובה. כשהחבר שלי הציע לי ללכת למבדקים בכיבוי אש, פשוט הלכתי איתו. כשהגעתי לראיון אצל המפקד הוא שאל אותי מתי אני יכול להתחיל לעבוד, אני כמובן ציינתי שאני פנוי ויכול להתחיל מיד. הוא שלח אותי מיד לקחת מדים".

 

בלי שום קורס הכנה?

"אז בזמנו, הכניסו לעבודה ורק אחרי כמה חודשים שלחו לקורס. היו ממתינים שיהיו מספיק אנשים חדשים מכל הארץ ורק אז פותחים קורס. את כל ההתמקצעות הראשונה עשיתי למעשה בשטח. הגעתי לקורס מקצוען אמיתי.

תפקדתי ככבאי לכל דבר ועניין. רק משמרות יומיות, וגם בלי תקן כוננות. אמנו אותי והכשירו אותי לאט לאט. בהתחלה הייתי עוזר כבאים. ביומי השני, הוקפצנו לאירוע במסעדה במזרח ירושלים, שהיו בה שני לכודים. נכנסתי פנימה, מצאתי את שניהם, אחד היה חי והשני נפטר. כבר אז הרגשתי את התחושה העילאית של להציל חיי אדם. מאותו רגע ידעתי שאני כבאי לכל דבר ועניין".

בפעילות בשטח בימיו הראשונים כלוחם אש

ומשם הדרך לעלייה בדרגות הייתה קצרה?

 "מהרגע שהחלטתי שזה מה שאני רוצה לעשות בחיי, להיות כבאי, התחלתי להתמקד בלימוד של כל המקצועות שכבאי אמור להיות בקיא בהם. אבי, עבד באותה התקופה באוניברסיטה, אז יכולתי להיכנס להרצאות בפיסיקה וכימיה, ולעבות את הידע שלי. כך למדתי את כל מה שהייתי צריך על תורת האש.

אחרי 3 שנים יצאתי לקורס מפקדי צוותים, אותו סיימתי חניך מצטיין. שנתיים לאחר מכן יצאתי כבר להדריך בבית הספר של הכיבוי".

 

התפקיד שלך היום, מפקד מחוז ירושלים, הוא פסגת השאיפות?

"לא. השאיפה שלי הראשונה, כירושלמי, הייתה כמובן להיות מפקד התחנה. אבל לאחר השינויים במערכת וההפיכה שלנו לרשות, היום השאיפה היא דווקא להיות הנציב, תפקיד שלא היה נחשק כלל וכלל קודם לשינויים. לפני, ברור לחלוטין שלהיות מפקד מחוז ירושלים הייתה פסגת השאיפות. תפקידו של הנציב היה בסך הכל להיות החוט המקשר בין מערך כיבוי האש לבין משרד הפנים. אף אחד לא שאף באמת להגיע לתפקיד הזה, לעומת מפקדי המחוזות הגדולים – ירושלים, ת"א וחיפה. בשנת 2005 שמשתי כמפקד כיבוי אש בירושלים".

 

אז כן, כבשת את הפסגה?

"כן, כבשתי, אבל המעבר לרשות הכבאות הארצית הציבה באופן טבעי שאיפות נוספות. לכן הגשתי מועמדות לתפקיד מפקד מחוז, וקיבלתי קודם כל את מחוז דרום".

איך היה לעזוב את ירושלים לטובת מחוז הדרום?

"אני ביקשתי להיות מפקד מחוז הדרום. הגעתי לשם עם המון אמביציה לשפר ולשדרג את המחוז, וכך עשיתי".

 

התמודדת על תפקיד הנציב?

"כן. בפעם האחרונה התמודדתי על תפקיד הנציב. למזלי, שכחתי לציין בטפסים שהייתה לי עברת משמעת לפני 12 שנה, ושזה עדין בהליך משפטי. היינו רק 2 מועמדים לתפקיד. בדיוק לפני 3 ימים הוכרע פס"ד בענייני, קיבלתי נזיפה וקנס כספי. אם לא היה תהליך בן שנתיים על הסיפור הזה, אני מאמין שהיום הייתי נציב הכבאות הארצי. פספוס".

 

6 שנים לאסון הכרמל. ספר לנו איך מרגיש מפקד ששולח את הפקודים שלו לתופת כזאת?

"באסון הכרמל היו נתונים מטרולוגיים משתנים. לצערנו, זה גרם להצפת אש באזור גדול מאד. אם לא היו 44 הרוגים באסון הזה, אני לא יודע אם מישהו בממשלת ישראל, או בכלל בקרב התושבים במדינה, היה נותן את הדעת שמוכרחים לעשות שינוי בכל מה שקשור במערך הכבאות במדינה. כמי ששימש יו"ר איגוד הכבאים הארצי, טענתי לא אחת על המחדלים, השבתתי את המערכת לא פעם וכל זאת כשאני מתריע שוב ושוב על ציוד לקוי וישן, על חוסר משווע בכח אדם. לולא אסון הכרמל, לא הייתה החלטת ממשלה להפוך אותנו לרשות ולהעביר אותנו מסמכויות במשרד הפנים למשרד לביטחון פנים. כמובן שהמעבר הביא לנו תקציבים גדולים הרבה יותר, והקמת הרשות וההתנתקות מן הרשויות המקומיות עשה לנו רק טוב".

עם חבריו לוחמי האש בתחילת הדרך

והיום? אחרי השינוי והגדלת התקציבים?

"גם היום אני חוזר ומתריע שזה לא נכון. נתנו לנו תקציב ואמרו לנו לכו לבנות. בלי שום תכנית בסיסית, שאותה בונים תוך כדי הליכה. היו צריכים קודם כל להכין תכנית, ואחר כך לתת תקציבים. לכן, זה לא מספיק. אנחנו עדין חסרים באמצעים וכמובן משוועים לעוד כח אדם. היום הרשות דורשת תקציב גדול יותר בכדי שהרשות באמת תוכל לתת את המענה המקסימלי לתושבי מדינת ישראל". 

 

בכל זאת השדרוג נראה לעין בשנים האחרונות, איפה לדעתך צריך לשפר ולשדרג עוד?

"אין ספק שהמעבר לרשות ארצית עשתה מאד טוב למערכת. דעתי האישית היא שאנחנו רק במחצית הדרך. יש עוד הרבה מאד מה לעשות, ובוודאי שמוכרחים להמשיך ולעבות את המערכת בעיקר בכח אדם".

 

מערך הכבאות היום שונה בתכליתו ממה שהיה כאן לפני כמה שנים?

"מערך הכבאות אכן שונה. קיבל על עצמו את האחריות על הצלת חיים. כל מה שקשור בהצלת חיים ובאש, מוטל בעצם על שירותי הכבאות. המקצועות הרבים בהם משתלמים היום הכבאים הם רבים. ישנה היחידה לחילוצים מיוחדים כל מה שקשור בחילוץ מרכב, או בור זה תפקידנו. יש את עניין המעליות שזהו גם חלק מתפקידנו, מעליות תקועות, או חילוץ אנשים מתוכן. כל מה שקשור בגז, פיצוץ כמו בירושלים אנחנו אלה שמגיעים לשטח, מנתקים את מערכת הגז, מחלצים את הלכודים, אם יש, ודואגים להסיר את הסכנה. גם כל החומרים המסוכנים שנכנסו למדינת ישראל, כמו: דלק, שמן וסולר, גם הם תחת אחריותנו בלבד. היום הכבאי הוא כבאי אוניברסלי מאחר והוא צריך ללמוד ולהתמקצע בעל התחומים הללו, וזה מעבר להיותו לוחם אש. היום יש למעלה מ- 50 מקצועות שאני צריך ללמוד אותם בכדי לתת מענה בזמן אמת. גם תחום הרכבת המהירה, מכניס לנו תחום חדש, מאחר ויש לנו פה עניין עם מנהרות. את כל התחום הזה, שהוא חדש לגמרי במדינת ישראל, אנחנו לומדים עכשיו, לפני שתתחיל לעבוד הרכבת המהירה לירושלים. גם הבנייה לגובה בשנים האחרונות, מעסיק אותנו מאד, אנחנו צריכים לתת פתרונות לאירועי אש במגדלים האלה.

כדי שאני אהיה מוכן לכל תרחיש אפשרי בכל הנושאים הללו, אני מוציא כבאים שלי גם להשתלמויות בחו"ל, הכל מתוך הצורך שאנשים מקצועיים ינהלו כל אירוע כזה. רק היום הציבור מתחיל להבין שלוחם אש, הוא לא רק לוחם אש. היום דבר ראשון אנחנו מחפשים לכודים. זה הדבר הראשון שעושים בשטח. הצלת חיים קודמת לכל דבר. מאז שהוכנסו למערכת הרבה מאד כבאים חדשים, היכולת שלנו להגיב בזמן מינימלי עם יותר צוותים, מראה שיש פחות נפגעים, והגרף של הנפגעים ירד מאד בשנים האחרונות".

מה לגבי שעות העבודה של לוחמי האש?

"שינוי גדול מאד. לפני שהפכנו לרשות, אנשים הוקפצו מהבתים לתגבר אירועים גדולים, וזה עלה לא מעט כסף גם של שעות נוספות. היום אין את זה יותר. מהרגע שהפכנו לרשות, מגיעים לסיוע מכל הארץ. קודם היינו צריכים לבקש רשות מראש הרשות בכדי להוציא צוות לסיוע מחוץ לעיר. בשריפה האחרונה בסטף ובבית מאיר, השתלטנו מהר מאד על האש, ביחס לשנים עברו, אבל הכי חשוב שמנענו פגיעה באזרחים. לא היו פגיעות בנפש. שזה הדבר הכי חשוב. כשאני מסתכל על לוחם אש אני רואה מלאך. אני רואה את האנשים שהאלה שמוכנים לסכן את עצמם רק בשביל להציל אחרים, אז פה בדיוק הנקודה שאם הם נותנים את כל הלב והנשמה – אז אני זה שצריך להחזיר להם מכל הלב והנשמה, וזו גם דרך הפעולה שלי".

 

איפה ייצוג הנשים בתוך רשות הכבאות?

"יש נשים במערכת. בירושלים יש לנו היום 3 לוחמות, ועוד לוחמת אש שמועמדת לצאת לקצונה. מגישות מאות בנות למכרזים וניגשות למבדקים. לצערנו, רובן לא עוברות את המבדקים הללו. יש עכשיו 3 בנות שעברו את כל המבדקים והתקבלו. יש לציין שיש לנו 3 לוחמות אש ערביות מאום אל פחם. זה מצב שכמובן לא היה. היום יש שיפור ומגמה שונה לטובה גם בנושא הנשים ברשות הכיבוי".

בפעילות בשטח כמפקד

מה ההבדל בין תחנת בית שמש לפני 5 שנים, להיום?

"אני מכיר את שירותי הכבאות כל כך היום ואם אנחנו רוצים להשלים את כל מה שעדין בבחינת חסר במערכת, צריך לדאוג להגדלת התקציב של הרשות. אני אתן דוגמה: היום מערך הקשר במחוז ירושלים הוא הטוב ביותר שיש. לפני כן, היו בעיות קשר רבות שכמובן הביאו אותנו לעמוד מול שוקת שבורה. יש לנו כמות אדירה של רכבים שאיתם אנחנו עובדים, אבל עדין לא מספיק רכבים חדשים בתוך המערכת. לכן אני טוען שיש עוד הרבה מה לשפר. אנחנו עסוקים היום בשיפוץ של התחנות, שהן ישנות מאד. אחת התחנות שעברה שיפוץ מסיבי בתוכה היא תחנת בית שמש. עכשיו מתחילים לשאוף להוספת קומה למבנה, ולשיפוץ החיצוני שלו. אנחנו משדרגים לאט לאט את הקיים, אבל עדין אין לנו מספיק כסף. אני רוצה סביבת עבודה הכי טובה לפקודים שלי. אני מוכרח לציין שהיום אנחנו נחשבים לכבאים הטובים בעולם. בזמן הקרוב הולכים להיכנס מספר לא קטן של כבאים חדשים לתחנת בית שמש, בכל צוות יהיו 3 אנשים, שזה שדרוג אדיר. עד היום 2 אנשים במשמרת זה לא הגיוני. אני לא מוכן לשחוק את הפקודים שלי יותר ולכן תהיה עכשיו תוספת רצינית של כבאים חדשים בכל המחוז".

 

כמה תחנות יש בירושלים היום?

"יש 12 תחנות בסך הכל. 6 בירושלים ו- 6 בבית שמש".

מנחה את פקודיו בשטח

מה החזון שלך כמפקד מחוז לשנים הבאות?

"קודם כל ההתמקצעות. אנחנו מקבלים היום את הדור החדש, שהוא חסר ניסיון. לשמחתי בירושלים יותר קל להסמיך את הצוותים החדשים כי יש הרבה יותר אירועים מאשר באזור בית שמש. יותר השקעה בהון האנושי, בכבאי עצמו. את שכרי קיבלתי כבר בקורס האחרון, בו היו 5 חניכים מצטיינים ממחוז ירושלים. על זו גאוותי. אני רוצה לראות את הפקודים שלי לומדים ומתפתחים עם המערכת. אין כבאי שיבוא אליי עם בקשה ללימודים אקדמאים ואני לא אאשר. אני מאשר לכולם. גם לתואר שני. הדבר השני שאני עובד עליו מאד קשה ומשקיע בו הוא סביבת העבודה. חשוב לי שלפקודים שלי יהיה כיף להגיע לעבודה בבוקר. היום אני מדגיש על סביבת העבודה שאם היא תהיה טובה וכייפית, יהיו לי את האנשים עם המוטיבציה הכי גבוהה בעולם. אני מגיע לשטח ולפעמים מטיל על כבאי לתת לי מענה של קצין. והם נותנים - כמו שצריך. על זה גאוותי, על העובדה שאני יודע שהפקודים שלי מתפקדים בשטח במלא עוזם. חושבים בגדול וגם מחוץ לקופסא".

 

השדרוג המסיבי שעובר מחוז ירושלים היום, הוא מראה גם למחוזות אחרים?

"היום אני מרשה לעצמי להגיד שנולדתי כבאי, זאת העבודה הראשונה שלי, לא עבדתי מעולם במקום אחר מאז גיל 20, הייתי חניך מצטיין בכל קורס שעשיתי כולל קורס קצינים. אני מפקד בשטח על כל אירוע. התפיסה שלי היא שונה משל אדם שבא מבחוץ. לכל מפקד מחוז יש את תפיסתו האישית, אני בחרתי בשני נושאים שהם העיקריים מבחינתי, ההתמקצעות וסביבת העבודה. כשלקחתי את מחוז דרום, עשיתי בדיוק את אותו הדבר. פתאום החניכים הכי טובים, המדריכים הכי טובים היו של הדרום. שיפצתי את כל התחנות, והקמתי עוד 4 תחנות חדשות לגמרי, דבר שהוא חסר תקדים ברשות הכבאות. יאמר לזכות הדרום שיש שם הרבה שטחים פנויים, שיתוף הפעולה מול ראשי הרשויות היה מצוין ולכן יכולתי גם להקים עוד 4 תחנות חדשות. היום בירושלים אני מקווה לקבל עוד אזור מושב אורה, והקמת 3 תחנות חדשות גם למזרח העיר, וכך אני סוגר את ירושלים באופן הרמטי".

 

איך אתה רואה את תחנת בית שמש היום?

"יש לי היכרות רבת שנים עם תחנת בית שמש. ברגע שהתחלתי ללמוד יותר לעומק את תחנת בית שמש, עם דגש שיש להם את אחד המפקדים היותר טובים שיש לנו בארץ, שהיה חניך שלי, אחד הכבאים שנולד להיות כבאי. אחד המפקדים שראויים להתקדם. יש פה כבאים באיכות גבוהה מאד. אני נחשף עכשיו לכל התכניות שהם מכינים לי עבור הרכבת המהירה, ומתפעל בכל פעם מחדש, ואני רואה בה כאחת התחנות ברמה הגבוהה ביותר שיש. יש את הניסיון הרב ביותר בארץ בשריפות שדה ויער, ולכן בכל הקורסים וההשתלמויות בנושא הזה, המדריכים הם מבית שמש. בית שמש הולכת להתפתח ולהיות אחת הערים הגדולות בארץ. אם התכניות של מה שאני רואה, הולכת להתממש מבחינת בניה, אז כמובן שאנחנו חייבים להתפתח גם כן, ולחשוב קדימה בצורה יסודית, מכיוון שהבנייה המתוכננת לשכונות החדשות היא שונה מהקיים, הבניינים יהיו הרבה יותר גבוהים, ולכן אני חייב להכשיר את לוחמי האש פה בתחנה ללחימה בשטח אורבני. אני חייב להקים עוד תחנה ברמת המשקפיים, שכבר הוקצע לנו שטח. גם באבן ספיר כנראה נקים תחנה נוספת שתכסה חלק מהאזור של מטה יהודה. כמובן, אני מחפש שטח לכיוון לכיש ואמציה להקמת תחנה חדשה בכדי לסגור את כל האזור באופן הרמטי ומוחלט ובכדי שהמענה לאזורים האלה יהיה הרבה יותר מהיר ממה שהוא היום. תחנת בית שמש הולכת לגדול במספר הכבאים שלה בזמן הקרוב. אני מאמין שהתכניות שלי הולכות לצאת לפועל, גם הנציב היה איתי כאן בסיורים והוא חושב כמוני. ראש העיר, משה אבוטבול, שמסייע לי מאד. גם מאיר בלעיש מסייע לי המון. גם במועצה האזורית תומכים בי מאד. חשוב לי לעשות קווי חיץ ביערות כאן מסביב. ואני מקבל תמיכה ושיתופי פעולה מצוינים. אני מקווה שאת הקיץ הזה נרחיק את הסכנה מהתושבים באופן המיטבי ביותר לאזור כולו".

בימיו הראשונים בתחנת כיבוי אש בירושלים

מה קורה במצב שיש שריפה גדולה ברמת בית שמש ג', ובמקביל שריפה גדולה באזור צור הדסה? איך נותנים מענה טוב לשני המקרים יחד?

"היום תחנת בית שמש במצבת שלה היא 108 כבאים. 36 כבאים במשמרת אחת. את הסיוע בנקודות שאני כתבתי אותם, חצי מהכח של ירושלים יורד לכיוון. באופן אוטומטי מוזנקים יותר צוותים לכל נקודת אש בכדי לחסל את האש במהירות האפשרית. זו התכנית הבסיסית שלי, וכך אני גם עובד מאז שנכנסתי לתפקידי. ואת ההצלחות רואים לשמחתי בשטח".

 

ישנם בעיר רחובות "מסוכנים", שאין אפשרות לתוך הרחוב כי הוא צר. איך אתם ערוכים לטפל בשריפות בתוך בית כזה?

"בחודש האחרון רכשתי 4 טרקטורונים חדשים שיתנו את המענה בדיוק בשכונות ורחובות מן הסוג הזה. הם אמורים להגיע ממש בימים הקרובים. אחד מהם מגיע לתחנת בית שמש. הכבאים שלנו עוברים אימונים של כושר גופני כזה, שגם ממרחק של 100 מטר הם יעשו את העבודה באופן המקסימלי. ברור שמקרים כאלה מקשים על העבודה, אבל אני יודע להגיד בוודאות שהכבאים שלי מוכשרים גם למצבים מסובכים".

 

היום בית שמש היא עיר שבונה אלפי יחידות דיור. האם אתם שותפים בתכנון המוקדם?

"היום יש חוקים ברורים לגבי רוחב של כביש, בלי אישור שלנו אי אפשר לבנות כביש ורחוב. אנחנו שותפים לבניית תכניות הבנייה, ואישורם המקדים".

 

מה עלות הזמנת כבאית היום?

"היום השירות הוא ללא תשלום – חינם אין כסף! לפני שנה בדיוק השר גלעד ארדן קיבל החלטה וביטל את התשלום של התושבים. כמות היציאות שלנו גדלה באופן משמעותי מאז ביטול התשלום. ולומר את האמת, מעולם לא הרגשתי בנוח לשלוח חשבון לאדם שלעיתים איבד את כל עולמו בשריפה".

 

איפה תהיה בעוד 5 שנים?

"אני אהיה בבית, פנסיונר, אבל אחד כזה שישן בשקט ושלווה בלילה, בידיעה ברורה שהשארתי אחרי מערכת כיבוי אש מפוארת למחוז ירושלים".