משה כהן, 66, נשוי, אב לארבעה ילדים, וסב ל- 5 נכדים.

מסע חייו האישי של משה מתחיל בספרד, ארץ הולדתו. משה הגיע עם משפחתו לארץ היישר לבית שמש הוותיקה בשנת 1960, כשהוא רק ילד בן 9.

איך אתה מתאר את בית שמש ד'אז?

"בית שמש הייתה עיירת פיתוח קטנה, כמו אחרות בכל רחבי המדינה, ועם אותם קשיי הקליטה שאפיינו את אותן עליות.

אך כבר אז, כשהגענו הנה אחרי "תקופת הסתגלות" קצרה, התאהבו בני המשפחה במקום, למרות שהכל היה רק "חול וחול".

הגענו מהעיר MELILLA שבספרד. בהיותי בן 5, עברנו לתקופה קצרה לעיר אוג'דה            Oujda)), שם התגוררנו כארבע שנים. כמובן שהשפה השלטת בפינו הייתה ספרדית, אך למדנו בעיקר צרפתית".

 

איך הגעתם דווקא לבית שמש?

"האמת ש"עבדו" על אבי. הגענו באנייה לחיפה. השעה הייתה בין ערביים שש, או שבע בערב והחשכה החלה לרדת. משם העלו אותנו על אוטובוסים והגענו לביתנו החדש בסביבות השעה 3 לפנות בוקר. קיבלנו בית בסדר גודל של 32 מ"ר, 7 נפשות. המעניין היה, שבאנייה שאלו את אבי אנשי הסוכנות איפה הוא בוחר לגור. אבי שאל איפה יש ים, כי היינו רגילים לגור בסמוך לים במרוקו. אז, כולם ביקשו את אשדוד – בגלל הים, או את ירושלים עיר הקודש.

לאחר שנה העבירו אותנו לבית חדש ברח' גור אריה, הבית שבו עברנו את תקופת הילדות והבגרות, ובכייף".

 

איך הייתה ההסתגלות לארץ ולעיר החדשים?

"כשהגענו הנה, הבנו שהחיים כאן מאד לא קלים, ומלחמת הקיום לא הייתה קלה כלל וכלל. לא היה זמן לחשוב על המעבר לארץ חדשה, הכל קרה מהר מאד, אם ההשתלבות בבית הספר, בחברה ולימוד השפה. לשמחתי, הרוב השולט מבחינת האוכלוסייה בבית שמש, היו דווקא יוצאי מרוקו ודוברי ספרדית, מה שריכך את המצב. רוב החברים שלי היו מרוקאים. היו כמובן גם פרסים, עיראקים וגם אשכנזים – החברה הישראלית במיטבה".

היכן למדת בתיכון?

"בשנת 1966, סיימתי את כיתה ח', התקבלתי ללמוד במכללת 'בזק' הירושלמית, שנחשבה אז לאחד מבתי הספר התיכון הנחשבים והיוקרתיים בארץ. אבא שלי היה בעננים משמחה. זו הייתה גאווה גדולה. מצבנו הכלכלי בבית לא היה טוב וכמו בהרבה בתים אחרים - לא היה מספיק. למרות זאת, אבי דאג לרכוש לי כל מה שהיה כתוב ברשימה שקיבל מבית הספר. לי היה בתיק לא פחות ממה שהיה לתלמיד העשיר ביותר בימים ההם".

 

ולאחר השירות הצבאי?

"לאחר השירות הצבאי בחיל הקשר, החלטתי לגמול להוריי על התמיכה וההקרבה לי ולאחיי בתיכון, ובכלל ונסעתי לעבוד בסיני, כיוון שהמשכורות שם היו גבוהות פי 3 מאשר עבודה מקבילה במרכז. בכסף שהרווחתי קניתי עבורם מוצרים בסיסיים שהיו זקוקים להם כמו: סלון, טלוויזיה, מיטות, דוד חשמל, מכונת כביסה וכל מה שהיה חסר. התחייבתי לשנה שלמה כמעט על כל המשכורת שלי. זו הייתה ההנאה הגדולה של חיי. וזה המעט שיכולתי לעשות עבורם על שהקריבו הכל על מנת להשקיע בי ובאחיי ואחיותיי, מתוך תפיסה שהחינוך הוא העיקר".

 

מתי נישאת?

"התחתנתי מאד צעיר, כבר בשנת 1973. בתי הגדולה, ליאת, נולדה כבר בשנת 1975".

ספר על שנות עבודתך ב'בזק'

 "ב'בזק' עשיתי קריירה ענפה ומגוונת.

התחלתי כטכנאי במרחב סיני. לאחר מכן, במחלקת מרכזיות פרטיות אלקטרוניות, דבר שהיה חדש ומתקדם מאד בימים ההם. הציוד והמוצרים הובאו מגרמניה וצרפת. הייתה לי הזכות להיות חלק מתהליך הדיגיטליזציה שעברה חברת בזק.

מהר מאד, הבנתי, ששם המשחק הוא דווקא – שווק ומכירות. אז הלכתי ללמוד שיווק ומכירות וקיבלתי בגיל צעיר מאד תפקיד בכיר. בשנת 1992 מוניתי למנהל משרד העסקים בירושלים (השם החדש של מנהל שירותי הטלפון).

לאחר מכן, החברה עברה שינויים ארגוניים לרוב, כמו גם תהליך ההפרטה, והיום חברת 'בזק' היא בבעלות פרטית לחלוטין.

כאשר מבנה החברה השתנה, עשיתי מספר תפקידים: מחלקת מכירות, מחלקת גבייה ועוד תפקידי רוחב. תפקידי האחרון היה מנהל מוקדי השירות 199, שימור לקוחות, טכנאים ועוד.

תוך כדי עבודתי הלכתי ללמוד באוניברסיטת באר שבע, ויש לי תואר ראשון בהיסטוריה, אותו סיימתי בהצטיינות, וזאת מאחר שכבר ידעתי לאיזה כיוון אני הולך - עם פרישתי מהעבודה ב'בזק'".

 

מתי התחלת לעסוק בהדרכת קבוצות מטיילים?

"מיד לאחר פרישתי השתלבתי במחלקת טיולים מאורגנים בחברת "איסתא"

ועד עצם היום הזה".

איפה עיקר הטיולים שאתה מדריך?

"לאחרונה יש ביקוש גדול לטיולים במרוקו. לכן אני מדריך יותר ביעד זה, אבל אני מדריך הרבה מאד טיולים גם בספרד, איטליה, צרפת - טיולי עומק בעמק הלואר, הרוויירות וכו', פורטוגל, הולנד ובלגיה, בעיקר מערב אירופה.

אני עובד עם חברת הנסיעות 'איסתא' כפי שכבר ציינתי.

אני עוסק בהדרכה, אך מטבע הדברים ובגלל ניסיוני בתחום, פונים אליי ארגונים, משפחות ובודדים ואני מתכנן עבורם מסלולים על פי דרישה, ו/או משלב אותם בטיולים הרגילים שאני מדריך.

לא מזמן יצא לי להדריך קבוצה מבית שמש – שגולת הכותרת הייתה סיור רגלי במחוזות ילדותם בטטואן ובטנג'יר שבמרוקו, והגענו עד לפתח ביתם.

כמה מרגש!!! אין פיצוי גדול מזה!!!

גם בימים אלה אני שוקד על הכנת מסלול לטיול שורשים נוסף של משפחה מבית שמש, גם הם למרוקו הספרדית. טיולי השורשים הם טיולים מאד מרגשים עבורי. אנשים נפגשים אחרי עשרות שנים עם עברם. כמובן, שלטיול של שורשים אני מקבל מהמשפחה את כל המידע, ומכין את מסלול הטיול בהתאם".

 

מי הם המטיילים שאתה מדריך?

"מרוקו בשנים האחרונות הפכה להיות פנינה לתיירים. יותר ויותר ישראלים מגיעים לטיולים במרוקו.

מרוקו היא ארץ גדולה מאד, ויש לה הרבה מאד מה להציע למטיילים בה. בשנים האחרונות, אוכלוסיית המטיילים במרוקו הנה מכל רבדי וצבעי החברה הישראלית. לעתים, בכל האוטובוס אין אף נוסע ממוצא מרוקאי. יותר ויותר רוסים גילו את היעד החדש".

כמו כן, יש קבוצות תמריץ של ארגונים שונים וטיולים מקצועיים, כמו סטודנטים לאדריכלות שיוצאים איתי זו הפעם השנייה, שפים, רופאים, אקדמיה, בנקים  ועוד".

ומה עם התדמית על ישראל, או על הישראלים, במרוקו?

"מרוקו חשופה לתקשורת כמו כל מדינה אחרת ויודעים עלינו הכל! כל התמונות לטוב ולרע מופיעות בערוצים השונים במרוקו.

ישראל מצטיירת בעיניהם כמדינה מאוד מתקדמת וחזקה.

אך יחד עם זאת, הם אינם מנותקים מתהליך האיסלמיזציה שפוקד את העולם הערבי, והם חשופים לכל הארס שמטיפים הארגונים השונים.

הדבר לא בא לידי ביטוי בהתנהגות האזרחים כלפי התייר הישראלי.

ההרגשה בקרב התיירים הישראלים היא של ביטחון וחום מצד רוב נותני השירות. שלטונות מרוקו משקיעים הון תועפות על מנת להבטיח שהתייר הישראלי ייהנה מביקורו וירגיש רצוי ובטוח.

נכון שהתייר הישראלי, ולא רק במרוקו, יצר תדמית בעייתית.

מניסיוני והבנתי, המטייל הישראלי הוא מטייל חיובי ויודע להעריך איכות. אם אתה מצליח להביא קבוצה בת- 40 יחידים - ליחידה אחת במהלך היום הראשון של הטיול, יהיה מאוד חשוב לקבוצה להתנהל בצורה מכובדת.                            אני עומד על כך עם כל קבוצות מטיילים, שאנחנו נייצג את המדינה בהרבה כבוד. אנחנו במקרה הזה - השגרירים!!!

הניגודים במרוקו הם מאד בולטים. אפשר להיכנס לסמטאות בערים העתיקות  ולהרגיש איך חיו לפני 1200 שנה, ובמקביל לחצות את הכביש ולהגיע למקומות מתקדמים ומודרניים. יש מקומות שאנחנו פוגשים מוניות, רגילות לחלוטין, ובאזורים ממש ליד אנחנו רואים שה'מוניות' הם סוס ועגלה, או גמל".

 

ואיך המרוקאים מתייחסים לקבוצות הישראליות?

"הישראלי שמגיע למרוקו מרגיש טוב, מרגיש גם בטוח וגם מוערך. האנשים שם מסתכלים על מדינת ישראל, כעל מדינה מאד מפותחת ומאד עשירה, הישראלים אצלם נתפסים כאנשים חכמים מאד. רובם, הוותיקים שבהם, מסתכלים בערגה על התקופה שהיו הרבה מאד יהודים במרוקו.

מלך מרוקו הנחה לא מזמן לטפח את כל המוסדות היהודיים ברחבי מרוקו. הוא טוען שאין היסטוריה של מרוקו ללא ההיסטוריה של היהודים. ההיסטוריה של היהודים שזורה בהיסטוריה המרוקאית.

בעיר איסווארה, יש השקעה של עשרות מיליונים במוזיאון יהודי חדש שנבנה בימים אלה. יש יהודים מקורבים מאד היום למלך מרוקו. הם לוחשים על אוזנו מה צריך למען הקהילה היהודית שעדיין חיה במרוקו. רק בתקופה האחרונה שופץ בית הקברות בעיר פס, בהרבה מאוד כסף. היום המלך שם דגש גדול מאד על חשיפת התרבות היהודית במרוקו. לא נתקלתי אפילו לא בפעם אחת, בהתנהגות עוינת מכוונת. יש מקרים בודדים של אמירות, גם הן של אנשים בודדים בלבד, וזאת כתוצאה מההסתה כנגד ישראל במדיות השונות. הממשל המרוקאי מאד אוהד את מדינת ישראל. אין מדינה בעולם שעושה כל כך הרבה בכדי לשמור על התייר הישראלי. בכל מקום יש שמירה היקפית, או צמודה".

האם יש אפשרות לקבל אשרת כניסה למרוקו כבודד?

"היום המדיניות המרוקאית היא לשלוט שליטה מלאה על כל מי שרוצה להיכנס למדינה, ולכן הרבה יותר קשה להשיג ויזה כבודד. ולדעתי זה בצדק ולטובתנו.

באופן פרטי את צריכה שמישהו במרוקו יקבל ויכניס אותך. כשיוצאים עם קבוצה החברה דואגת לויזה. לפעמים הכניסה לוקחת זמן ואף מסורבלת כי יש תהליך, אבל בסופו של דבר מאשרים את כולם".

מעטים המקרים בהם ישראלים לא הורשו להיכנס למרוקו".

 

על כמה ימי טיול היית ממליץ?

"מרוקו היא ארץ מאד מאד גדולה. לכן, ברוב הטיולים מבלים שעות רבות של נסיעה באוטובוס. המרחקים הם גדולים ועל מנת להספיק לבקר ברוב  המקומות המתויירים דרוש זמן.

ברוב הארצות מבינים שלא ניתן לקיים טיול איכותי בכל הארץ בטיול אחד.

לכן חילקו את המדינה לאזורים שונים, ובכל פעם מטיילים באזור אחר.

לצערי, הטיולים המוצעים מהארץ למרוקו מכילים אזורים גדולים, שדורשים הרבה מאוד שעות אוטובוס.

אני מאמין, שגם במרוקו כמו באירופה, הטיולים מהארץ יכללו אזורים יותר ממוקדים עם הרבה יותר עומק. הרי לא ניתן לטייל בכל מרוקו בטיול אחד!

 

כמה טיולים כאלה אתה עושה בשנה?

"על מנת להוציא טיולים איכותיים ומהנים, צריך לעשות עבודת הכנה טובה, ולכן אני עושה כ- 15 עד 20 טיולים בשנה. בחודשי הקיץ, שזו התקופה הכי אינטנסיבית, שני טיולים בחודש. בשאר השנה אני מעדיף לעשות טיול אחד בחודש, העבודה היא דיי קשה ושוחקת".

 

באיזו עונה בשנה היית ממליץ לטייל במרוקו?

"במרוקו מטיילים בכל חדשי השנה!

מומלץ לטייל בחדשים אפריל, מאי וספטמבר, אוקטובר.

אך בהחלט ניתן ליהנות ממזג אויר סביר גם בשאר חודשי השנה, רק שצריך לבדוק על פי התחזיות.

כמה מילים על בית שמש היום?

"אחד הדברים המרגשים ביותר שקרו לי בזמן האחרון, זו הקבוצה של 'זיכרונות ילדות בית שמש' בפייסבוק, שאחד מילדיי חשף אותי אליה. אני מתרגש ממה שעולה שם כל הזמן. אני חושב שצריך להנציח את השנים הראשונות של בית שמש בכל דרך אפשרית".

האוכלוסייה הוותיקה של בית שמש קשורה מאוד למקום, גאה מאוד בעיר ורוצה להישאר כאן".

 

לסיכום:

"עם ישראל על עדותיו וגווניו, נוסע איתי, ואני מאוד נהנה להדריך על פני הגלובוס את העם החכם הזה. כמו בכל מקום, יש גם כאלה שיוצרים תדמית שלילית אך הם ממש לא מייצגים. הנוסע הישראלי בסופו של דבר חכם, ויודע להעריך איכות. הוא עם שמח, לא ניתן להתעלם ממנו, דעתן , קונה לא מעט ומשתדל ליהנות מהטיול.

אני מאחל לעם ישראל שלום וביטחון, ולהמשיך לטייל ולראות עולם".