;feature=youtu.be

מה הופך חוקים למעצבים?

האם ניתן דרך החקיקה לעצב סגנון של חברה?

חוקים הם כלי ליצירת סדרי עדיפויות ותעדוף של ערכים.

עשרת הדברות, שניתנו בפרשת יתרו, הם הפעם הראשונה שחברת העבדים מקבלת כללים שהופכים אותם לעם, לחברה שיכולה לקחת אחריות.

החלוקה לשני חלקים, בין אדם לקב"ה ובין אדם לאדם, מחזקת את האמירה שיש לדברים משקל זהה, אי אפשר לבחור בחלק אחד ולהצטיין בו. השלמות דורשת עבודה על שניהם.

האפיון המרכזי הוא להיות חברה של בני חורין, לא עוד חברת עבדים ולכן כשאלוהים אומר אשר הוצאתיך מארץ מצריים מבית עבדים כאפיון שלו, זה מחדד את העובדה הזו. הרי אלוהים יכול היה לומר אשר בראתי את העולם או כל אפיון אחר. דווקא ההדגשה של יציאה מבית עבדים, מחזקת שעם זקוק לחירות, לא להשתעבד לפסלים, לתפיסות, לחומריות ובכלל.

מצווה אחת מתמיה במידה מסוימת, האם צריך לבקש מאיתנו לכבד את ההורים? זה לא טבעי שנרצה לכבד?

הבחירה להכניס את כבוד ההורים למעמד של מצוות שבין אדם לקב"ה, מעוררת את תחושת ההתעלות והכרת הטוב כלפי מי שיצר אותך, וגם פה דורשת חופש מקנאה, עייפות, או אגואיסטיות. הציווי לכבד הורים הוא גם כשזה לא קל, לא ברור מאליו ולא פשוט.

שבת שלום!