לפני כשבועיים קראתי שני פוסטים בפייסבוק שהסבו את תשומת ליבי, האחד של חוי ארנפלד והשני של מירי שלם, תושבות רמב"ש, שקוראות להגיע ולסייע בפירוק עיצוב חתונה בגן הקסום במושב מחסיה. תוך שיחה עם מירי הובהר לי כי ב- 13.09.17 התקיימה חתונה של דניאל ואורית, בתו של מיכי מרק ז"ל שנרצח בפיגוע לפני כשנה וחצי. חוי ארנפלד, מארגון 'נאוה' עורכת מזה כמה שנים ליל סדר משותף למשפחות שכולות, במוצאי חג של ליל הסדר האחרון נולד רעיון לעיצוב חתונה בהתנדבות לבתו של מיכי מארק ז"ל ובחיר ליבה ע"י שירה מילר ושלום למפרט.

שירה מילר, 34, תושבת רמב"ש מזה כ- 14 שנה, אם ל-5 ילדים, נשואה לאבינועם, מנהלת משרד בתחום הבניה ושמאות ובעלת עסק לעיצוב והפקת אירועים ומתנות מתוקות (שילוב של פרחים חיים ומתוקים).

שירה עברה טרגדיה נוראית לפני 3 שנים בעלה שלומי ז"ל יצא מהבית לעבודה, חטף אירוע לבבי ונפטר לאחר 3 שעות בגיל 33.

שירה: "שלומי היה השידוך הראשון שלי, כבר בפגישה הראשונה הוא דיבר על חתונה. היינו נשואים 13 שנים. הוא עבד כמשווק דירות. בוקר אחד הוא יצא לעבודה והרגיש לא טוב והתמוטט הוא פונה באמבולנס לביה"ח במהלך הנסיעה ערכו לו החייאה במשך כמה פעמים, לאחר 3 שעות הוא נפטר בביה"ח. שלומי היה אבא ובעל מדהים, ארבעת הילדים שלנו ואני היינו מרכז עולמו. הוא היה איש שמח, מצחיק ומוקף חברים ואוהבים רבים."

שירה ובעלה אבינועם

כיצד מתמודדים עם טרגדיה קשה באופן פתאומי כל כך?

"שוק טוטאלי. 'הגעתי' לתוך האסון עם רשת הגנה מטורפת של חברים שעטפו אותנו ועזרו לנו להתמודד. ה' טווה לי את הרשת. בשבעה גיליתי שאני בהיריון בילד הרביעי שלנו, כל ההיריון אמרתי שאלד לבד. שום דבר לא מקרי בחיים, ילדתי את בני באותו אמבולנס שפינה את שלומי ז"ל לביה"ח, עם אותו נהג שביצע החייאה לשלומי, נסענו באותו מסלול ששלומי עבר בדרך לביה"ח וילדתי את בני לבד בדרך לביה"ח. ואנחנו זכינו בסבא נוסף דוד כהן נהג האמבולנס המדהים. עד לאותה נסיעת-לידה לא נסעתי בכביש הזה. הקב"ה סידר לי 'סגירת מעגל' מטורפת. נולד לנו בן וקראתי לו יהודה-שלמה, מתוך הודיה לה' וע"ש אביו שלומי."

האופן שבו שירה מדברת על הטרגדיה מעורר השתאות תוך השראה גדולה של חוזק נפשי והבנה בלתי ניתנת לערעור. אחרי הטרגדיה החיים זימנו עבורה את אבינועם בעלה השני שיבדל"א.

כיצד הכרת את אבינועם?

"את אבינועם הכרתי לאחר שנה. כתבתי טור שבועי באתר 'מורשת', אבינועם היה עורך האתר. בטור שיתפתי את מה שאני חווה מתוך כאב והתמודדות יומיומית לאחר המוות של שלומי. עם כל הכאב המרסק ששיתפתי תמיד סיימתי את הטור באופן אופטימי. בדיעבד, אבינועם אמר לי שזה מאוד משך אותו האפשרות לראות מתוך כל השחור את הטוב! אבינועם היה רווק ואני אלמנה עם 4 יתומים היה ברור לשנינו כי הסיטואציה בה אנחנו נמצאים מורכבת גם מול המשפחות שלנו, וברוך ה' התמודדנו עם כל מה שנדרש והתחתנו לפני כשנתיים ערכנו חתונה ביום שישי בצהריים, הילדים שלי הצטרפו לחתונה אחרי החופה והיה מרגש לראות כיצד הם שמחו ואיך אבינועם הכיל ומכיל אותם בכל מובן. בתי הבכורה אסתי אמרה לי לפני זמן מה כי היא שמחה שאנחנו "משפחה נורמלית". לפני כשנה וארבעה חודשים נולדה לנו בת משותפת בקי - ילדה מדהימה, ואני מודה על כל מה שיש לנו. לצד זה, הזיכרון של שלומי קיים ונוכח בחיים שלנו כל הזמן."

תמונה משפחתית

במקום בו את נמצאת מה התובנה הכי גדולה אליה הגעת?

"הכל אפשרי!

כשילדתי את אודי באמבולנס בדרך לביה"ח נכנסתי עם תינוק בידיי ואחותי חיכתה לי בכניסה בקוצר רוח. היא הביאה לי מתנה שרשרת שעליה כתוב "הכל אפשרי". אני עוברת את הסיפור שלי עם חברה שנמצאת בדיוק במקום בו הייתי. ואחרי שיחות נפש עד 03:00 לפנות בוקר כשמנתקים את השיחה את שוב לבד לגמרי והבכי מרעיד את הקיום שלך מבפנים ובבוקר נדרש לקום שוב לאותה מציאות והתמודדות קשה, אך אם מחליטים להיות בחיים ב- 100% ומאמינים שהכל אפשרי אז הכל אפשרי. היום, אני נשואה שוב עם ילדה חדשה, ילדים בריאים המשמעות היא שהצלחתי! לא ידעתי אז להאמין ולא חלמתי שבאיזה שהוא יום אחווה חיים אחרים, אולי כי לא הרשתי לעצמי להישאב פנימה ונלחמתי בכדי לא לפחד ולא לעצור לרגע והסתבר כי זה הוכיח את עצמו יותר מכל."

משמעות בין אדם לחברו בעינייך?

"אני רואה במשמעות המשפט קסם גדול. אחד הדברים שהצילו אותי היו החברים והקהילה המחבקת שתמכה והיו איתי ובעבורי. היום ברוך ה' אני במקום בו אני יכולה להחזיר לעולם את מה שניתן לי. אם לא נחיה בחמלה, נתינה, רגישות ואהבה אחד לשני היכן היינו ונהייה?"

יום כיפור הוא:

"עוצמתי! בשנים האחרונות אני מבינה מה זה לעמוד בפני משפט. כשהיינו קטנים סיפרו לנו שאנחנו כמו עדר כבשים מסומנות ע"י הקב"ה וביום הדין "כבקרת רועה עדרו" אנחנו מסתובבים והקב"ה מסמן אותנו. מי מאתנו יודע או רואה בוודאות מה יהיה מחר? מחריד כל הייסורים המיתות החטופות וכל מה שעובר עלינו, נאמר כי בימים אלו הקב"ה הכי קרוב אלינו, מי יחיה ומי ימות? אני חשבתי כי בעלי בן 33 ילך לעולמו באופן מפתיע?! מישהו באמת יודע מה צפוי לנו??"

נסתרות ונפלאות דרכי ה' משפט שבוודאי את מתחברת אליו.

"במלוא המובן. ערב לפני ששלומי נפטר בטו' באב, היינו בהופעה של אברהם פריד. יש לו שיר: "הפכת מספדי למחול לי". אחרי ששלומי נפטר חבר שלח לי הקלטה של שלומי מההופעה וחלק מהשיר הוא: "שמחה, שמחה, שמחה.." כשהשמיעו לי את ההקלטה שמעתי ששלומי אומר לי "שירה שמחה" כאילו הוא השאיר לי צוואה. הלידה של אודי הייתה נפלאה כאילו חוויתי קלוז'ר, לאחריה ההיכרות אחרי שנה עם אבינועם הכל ביחד. כל  "צירופי המקרים" ברור שיש כאן נפלא ונסתר ומדהים לשני הכיוונים ואני לקחתי בהם חלק, אין לי ספק שהכל מאוד מכוון!"

כיצד נראה יום רגיל שלך?

"מתחיל בבוקר מטורף להוציא ילדים לבתי ספר וגנים, משם אני הולכת לעבודה במשרד מאתגר ופורה, חוזרת הביתה לילדים ולבעל מדהים, וכשיש לי אירועים שאני מעצבת אבינועם ואני עושים זאת יחד ומידי פעם אנחנו יוצאים לבלות כשמתאפשר, חיים רגילים של מרוץ החיים בגיל 30 פלוס."

עיצובי פרחים מהחתונה

הרעיון לריאיון אתך החל מהפקת חתונה של ילדה יתומה שתפי את הסיפור

"את הליל סדר הראשון בלעדי שלומי ערכתי עם המשפחה היה מכיל ומחבק והכל היה בסדר מלבד העובדה שלא יכולתי לשחרר או לבכות בכדי שלא יבכו ביחד איתי, הייתי חייבת להיות גיבורה וחזקה מול כולם וכך היה. שנה אחרי זה דברתי עם חוי ארנפלד מארגון 'נאוה' שהזמינה אותי לליל הסדר ונעניתי להזמנה. ערכתי ליל סדר עם הרבה משפחות שכולות וזה היה בסדר אם מישהו בכה באמצע והשתחרר מהמגננות והכאב, מאז נהיה לי קשר עם הארגון ועם משפחות שכולות. בשנה שעברה כבר הפכתי לנשואה הארגון ערך במוצאי ליל הסדר ערב לכלל המשפחות השכולות והשתתפתי בו, שם פגשתי את אורית מארק ודניאל אטינגר שבדיוק התארסו, חוי ואני התמלאנו שמחה ודיברנו על החתונה הקרבה ואז שלום למפרט שבתו וחתנו נרצחו בפיגוע והוא ורעייתו מגדלים את שני ילדיהם אמר: "אני תורם את כל הפרחים לחתונה" ואני מיד אמרתי אם אתה תורם פרחים אני תורמת את העיצוב והשזירה בחתונה". ואז הקמתי צוות של שוזרות מדהימות חלקן מבית שמש וחלקן מירושלים והרמנו ביחד חתונה יפיפייה עם סידורי פרחים ענקיים וחופה מהממת והכל היה יפה ומקסים כי זה נעשה מכל הלב. החתונה נערכה במושב מחסיה מהשעה 10:00 בבוקר ועד לפני החופה עבדנו ביחד באהבה ושמחה וראו את זה. השוזרות שהתנדבו עשו עבודה מושלמת: ציפי אפל, רוית פינדרוס, תהילה כהן, הדסה פס, אסתי פינסקי, גיטי קנר, אלירז בראור וענבל דאבוש, הן היו מדהימות כל אחת בדרכה שיבורכו.

בסוף החתונה חוי ארנפלד העלתה פוסט בפייסבוק אם יש מתנדבים שמוכנים לסייע לנו בפירוק וזה היה מרגש לא פחות, הגיעה משפחה אב, אם ובן, מירי שלם וחוי ארנפלד ואנשים נוספים. אין על בית שמש כמקום מכיל ומדהים ועל עם ישראל - מרגש כל פעם מחדש!"

דניאל ואורית ביום החתונה

את גרה בשכונה בעלת צביון דתי כמי ששייכת לזרם החרד"לי בפרויקט דונה (צמוד לשכונת המשקפיים), מה את חושבת על בניית שכונת 'נווה שמיר' שכונה לחילוניים בלבד?

"אני מאחלת מכל הלב ששכונת נווה שמיר תצליח. אחד הדברים היפים בעיר שיש אוכלוסייה מעורבת. אני נפגשת בסופר או בגינה הציבורית עם כל הסגנונות, במפגשים של אחד על אחד לא רואים הבדל הילדים משחקים ביחד וכך זה צריך להיות. לא חייבים להסכים על דברים שאנחנו חלוקים עליהם אבל בהחלט יש מקום גדול לסובלנות וערבות הדדית."

אני מבינה שאת מוסרת הרצאות ומספרת את הסיפור שלך, שתפי מעט.

"אני מעבירה הרצאות בבתי ספר בפני מורות ותלמידות ומספרת את הסיפור שלי אופן בהיר ובריא. בימים אלו אני עובדת ביחד עם חברה מדהימה שלי שעבדה בחברת הייטק ולאחרונה חישבה מסלול מחדש והתחברה לעצמה ולרצונות שלה כציירת מוכשרת. ביחד אנחנו עובדות על מיזם משותף כסדרת הרצאות וסדנאות בנושא העצמה אישית ונשית. ברמה האישית כל התהליך שאנחנו עוברות יחד מחדד ומפקס אותי כי בתוך כל הרעש אני רוצה להיות קשובה לצרכים שלי ולעצמי. אני בכלל חושבת שאישה שממלאה את הייעוד שלה הופכת להיות קשובה וזמינה יותר למשפחתה ולסביבתה כעניין משלים."

קראתי פוסט שלך שסיון רהב מאיר שיתפה?

"סיון ואני בקשר, שלחתי אליה פוסט אליו היא התחברה שנקרא "מחבקים את ילדי הלבד". חוויתי על בשרי וילדיי רגעים קשים כשנוצר חלל  של הורה חסר בקרב ילדים קטנים ויתומים, כמו: ילד קטן שצריך להגיד קדיש, או ילדה שמתחפשת בפורים ואין לה אימא שלוקחת אותה יד ביד לגן. לפני כל חג אני כותבת על המשמעות ועד כמה העניין חשוב, זה לא מצריך מאתנו מאמץ גדול ולצד זה, יכול לחולל פלאים למי שמקבל. חוויתי בשמחת תורה שאבות רוקדים עם הילדים שלהם ולי לא היה בעל שירקוד עם ילדיי למרות שחברים עשו זאת. סיוון פרסמה את הפוסט והיו שם הרבה מאוד תגובות חמות ואוהדות, אני מפרסמת את המסר בכל המדיות האפשריות - זה חשוב מאוד! גם בעלה ידידה מאיר הקריא את הפוסט בתוכנית הבוקר שלו ברדיו."

נדמה כי את בהחלט סיפור אופטימי היית בקצה אחד והגעת לצד השני מאחר ולא ויתרת לעצמך בשום שלב. את מוזמנת להעביר מסר

"בנימה אישית אומר כי יש תפילה של רבי אלימלך מליזענסק "אדרבה, תן בליבנו שנראה מעלות חברנו ולא חסרונו". כשאנו מרגילים את עצמנו לראות את הטוב בעצמנו, בצד השני, בעולם הזה, ולא את הקושי והשוני והרע - זהו הפתח למציאות טובה יותר ולחיים מאושרים הרבה יותר. עניין שעובד כאינדיבידואלים עם כל ההתמודדויות והקשיים הקיימים מי יותר ומי פחות וגם במרקם המיוחד שיש לנו בבית שמש. אני מאחלת לכולנו מחשבות טובות שיוצרות מציאות טובה וחיובית וגמר חתימה טובה לכולם!"

 

מירי שלם:

"לפני כשבועיים כשיצאתי ממופע הפיוט של נטע אלקיים ושיר יפרח, קיבלתי הודעה בקבוצת וואטסאפ שכונתית: דרושים/ות מתנדבים/ות לפירוק עיצוב בחתונה של כלה ממשפחה נפגעת טרור שמתקיימת במושב מחסיה. קפצתי למחסיה, הצטרפתי לכמה נשים מדהימות מהשכונה שלי שפירקו עיצובים מהממים של פרחים, מחתונה של 700 איש.

הפירוק היה החלק הקל. מסתבר שבמשך כל היום עמלו שם צוות של מתנדבות כדי לעצב ולשזור אלפי פרחים לתוך אגרטלים, וכלי עיצוב מיוחדים וואזות ענק. את השידוך בין המשפחה למעצבות עשתה חוי ארנפלד, את העיצוב הובילו שירה מילר וציפי אפל, מה שהזכיר לי שוב כמה אנשים מדהימים חיים בעיר, כמה בית שמש נפלאה ברמת האנשים וכמה הפוליטיקה מכערת פה הכל וכל כך מזייפת.​

ועוד משהו על שירה, באותו יום בשעה 19:00 פגשתי את שירה ובעלה אבינועם בחניה של נעימי, אני הייתי בדרך לחדר כושר והם היו בדרך לקניות עבור האירוע שעיצבה.

בחצות הלילה שוב פגשתי אותה ואת אבינועם בזמן הפירוק של העיצוב במחסיה. היא הייתה רעננה, נמרצת ורגועה, כאילו לא חצות הלילה, כאילו לא עבדה קשה כל היום. אני מאחלת לה ולאבינועם שתמיד יהיו להם כוחות, שמחה וחיוך על הפנים לעזור לאחרים."

חוי ארנפלד:

"השנה התרמנו את עם ישראל כמו בכל שנה וקיבלנו לילה נוסף מתכנית הטלוויזיה "מחר שבת" והופעה יפה ממפיק אמנים והחלטנו להזמין את כלל המשפחות השכולות. בנוסף, עשינו פינת זיכרון יפה, כל משפחה הביאה לנו תמונה והדלקנו נרות זיכרון יחד. ואז הגיע שלום למפרט שהוא חלק מהשכול והכלה היפה אורית הבת של מיכי מרק ז"ל שהסבירה לשלום על פינת ההנצחה, ואני בהתרגשות אמרתי שהיא מתחתנת ושלום מיד אמר אני תורם את הפרחים לחתונה, ובאותו רגע נכנסה שירה מילר ושמעה את הסיפור ואמרה אם הוא תורם פרחים אני תורמת את העיצוב וכך הכל התגלגל. חשוב להביא את היופי שבעם ישראל ולספר על כוחות הנפש של מי שמתמודד עם שכול. מה שיפה בעיניי שמשפחות השכול הופכות להיות חלק ממערך תמיכה כסוג של צמיחה."

היום, בפתחו של יום חשוב זה כולנו נתכנס לחשבון נפש אישי ומול הבורא. יש עוצמה גדולה בנתינה לזולת והיא מתעצמת כאשר אדם נזקק מחזיר לחברה מתוך הבנה עמוקה את הצורך של האחר. שירה מילר היא דוגמא מפעימה ומרגשת לכך. מתוך הכאב הגדול היא מצאה את הנתיבים שמעצימים ומשמחים אותה ואת סביבתה. נאחל לשירה ואבינועם חיים מלאים, מאושרים וטובים יחד!

גמר חתימה וכתיבה טובה!