;index=13&list=PL9_QX2EeEWuTMoOv05U3pQcEujBvR4Pw-

הדיווחים התכופים על הנעשה בקרב בני הנוער בחופי הים ובמסיבות, לפיהם הם משתכרים עד אובדן חושים, מזעזעים הורים רבים. אם נרצה בכך או לא, אנחנו ההורים משדרים אווירה ליברלית חסרת מעצורים לדור הצעיר, והוא מצדו פורק כל עול. בחלק מן המקרים זה עלול לגרום נזק חמור. מהם גבולות החופש שעלינו להציב לילדינו ולנו, ומה הצעד הראשון לכך?

לאחרונה פורסמה הודעת ווטסאפ שהועברה לצעירות בנות חמש עשרה מזיכרון יעקב, שהבטיחה מסיבת שיכרות עד אובדן חושים. הורים שנחשפו להודעה הזדעזעו מהתוכן שלה ומשמעותה.

מי שבילה לאחרונה במסיבות נוער, בהתכנסויות בחופי הים, במועדונים, מכיר היטב את המחזה: צעירים שרובם כנראה - שיכורים לחלוטין או מסוממים.

מנתונים שפרסם משרד החינוך לפני כשנה עולה כי עשרה אחוזים מתלמידי ביה"ס היסודי שותים אלכוהול, ובתיכון יותר מארבעים אחוזים שותים משקאות עם רמת אלכוהול גבוהה. ללא ספק, מתוך אהבת הנפש שלנו לילדינו, אנחנו מוכנים להקריב למענם ולהתפשר כדי שיהיו מאושרים. אבל ילדים שתחת השפעת בני גילם, וללא גבולות מצדנו, לא ניתן לצפות מהם לנהוג אחרת.

לכן הבעיה מתחילה בנו כהורים וכחברה. החופש, השחרור והמתירנות הם תוצאה של החינוך שלפיו גידלנו אותם. זאת המדיניות החינוכית המסיבית של הממשלות בעולם, הקוראת להתיר את הרסן מהפרט, מתוך אמונה שבכך טמון החופש. וכעת כשהחופש פורץ גבולות, עלינו להציב מגבלות לפני שיהיה מאוחר מדי.

מעידן של בערות לעידן הנאורות

הגישה לחופש, השאיפה לליברליזם, התקווה לקדמה, התחילו אי שם בשלהי המאה ה-17 בצרפת עם תחילתו של עידן הנאורות. תנועה אמיצה של אינטלקטואלים החלה להוביל את העולם מחֶשכת ימי הביניים, אל פתיחות תרבותית וסובלנות.

הם חשבו שטוב יהיה להעניק לאדם חופש מלא לעשות כרצונו, לאפשר לו לטעום מכל תאווה שמתעוררת בו, ואף להגן על הדרישות שלו ולעגן אותן בחוק.

מאז האינדיבידואל לא פסק מלהתפתח, ומנגד, הוא החל בניתוק הקשר שלו מהכלל. כתוצאה מכך, התפורר התא המשפחתי, דעכה המחויבות וכל איש הישר בעיניו עשה. כך קרה, שהאופציה המהירה והקלה לצאת מעצמנו, היא השימוש (המופרז) באלכוהול ובסמים.

מעולם פרוגרסיבי לעולם רגרסיבי

המראה המטריד של עשרות בני נוער שתויים ומסוממים, מסמל את שקיעתו של החזון הליברלי. האם לא עדיף לפעול כאן ועכשיו מאשר לבַכות את העבר?

עלינו לעשות יד אחת ולחשוב איך להקנות לילדים שלנו ערכים נעלים יותר, שיתנו מענה למה שבאמת חסר להם. ללמד אותם ולעזור להם לרסן את האגו ההרסני, ולהראות להם שהאושר שלנו כבני אדם פרטיים, תלוי ביכולת ליצור קשרים נכונים וטובים עם האחרים. הדור הצעיר שואל שאלות על משמעות החיים, צוהר לעולם עמוק יותר מזה שאנחנו מורגלים אליו. לשם כך, גם אנו נדרשים ללמוד קצת יותר על החיים ועל מטרת החיים, אחרת הנוער ימשיך למלא עצמו בתחליפים שאינם מעניקים לו דבר מלבד סיפוק רגעי.

הצעד הראשון בדרך להבראת החברה, ליצירת חינוך נכון ומתקדם, הוא להעלות את המודעות למסר שחכמת הקבלה מעבירה: כוח האחדות שלנו חזק יותר מכל כוח אינדיבידואלי, ויש בו היכולת לתקן את המעוות.

לכן חובה עלינו לפעול יחד ולעודד זה את זה. להתחיל בתהליך ארוך-טווח שבסופו נוביל רפורמה חברתית-חינוכית. לחנך את עצמנו מחדש ולהבין כי חופש במלוא מובן המילה אינו מועיל לאף ילד או ילדה. וכן, לא הכול מותר, אלא יש להציב גבולות ברורים; לקבוע מסגרת נכונה שתשמור אותנו מכוונים אל מקור האושר שלנו - כוח האחדות שטמון בחברה.

ככל שנתמיד לפרסם, לדון ולהטמיע בכלל החברה שהחוסן שלנו נובע מכוח החיבור בינינו, כך ניטיב עם עצמנו ועם ילדינו. הסביבה תמתן את כולנו, הורים כילדים, ונדע להפוך יחד את סם המוות לסם החיים.

הרב ד"ר מיכאל לייטמן, העומד בראש תנועת "קבלה לעם" העולמית, מעניק מדי יום שיעורי קבלה המשודרים בערוץ 66 ב-HOT ובאתר האינטרנט. לפרטים על מעגלי שיח חווייתיים ברחבי הארץ ועל מסלולי הלימוד חייגו: 1-700-509-209

קרדיט תמונה: טים נוקס