ערכה וליקטה: אתי בן עמי סויסה

צילום: דוברות המשטרה

 

משה אבוטבול - ראש העיר 

יום קדוש לעם ישראל, יום בו יש לנו את הזכות להעלות לזיכרון את אותם אלו שתרמו למולדת ולביטחון המדינה בכך שאנו נוכל לחיות בשלווה בארצנו מחד ומאידך, שגם לומדי התורה יוכלו ללמוד תורה בשקט ובבטחה. לכן, אנו חייבים לתת כבוד לחללים ולנופלים ולכבד אותם הן ע"י השתתפות בעצרות לזכרם והן ע"י לימוד תורה וקריאת משניות לעילוי נשמתם מאחר והם נהרגו בשדות הקרב רק מעצם היותם יהודים. אני יודע כמה מר"ן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל כיבד את החיילים וקרב אותם תוך כיתות רגליו במחנות צה"ל להביא את דבר התורה וההלכה בעיקר בימים הנוראים ולפני חג הפסח. הייתה לו הערכה עצומה לחיילי צה"ל. 
זה המקום לגנות כל ניסיון לבזות, להרים יד או להתנהג באלימות פיזית ומילולית כלפיי חיילינו  העומדים על משמר ארצנו. תהא נשמת חיילנו הקדושים צרורה בצרור החיים!

 

אלי כהן - יו"ר האופוזיציה

ישנם הרבה ימים קדושים במעגל החיים של העם היהודי אבל בעיניי, שני ימים מיוחדים: יום כיפור בגלל משמעות של האדם והקשר שלו עם בוראו והשני - יום הזיכרון לחללי צה"ל שקושר את כל המאבק להיות עם חופשי בארצנו ולמלא אחר הציווי של החזון הציוני. 
בכל פעם מחדש אני מצטמרר ומצטער שבאירועים ממלכתיים בו אנו מכבדים את אלו שהקריבו את חייהם ישנה נוכחות דלילה של אחינו החרדים והמנהיגות החרדית הרוחנית, כשזה יקרה זה בהחלט יבטא את - היות אחים אנחנו. יש נציגות לנבחרים החרדים אבל עם כל הכבוד והערכה ההיעדרות של ההמון החרדי והמנהיגות החרדית בולטת!

 

שלום אדרי - יו"ר סיעת הליכוד

יום הזכרון לחללי צה"ל ופעולות האיבה הוא יום מקודש לעם ישראל ומורשתו. יום בו אנו מצווים להתייחד עם משפחות השכול ולהוקיר את היקר להם מכל – חללי צה"ל שבמותם ציוו לכולנו מבלי יוצא מן הכלל את הזכות לחיות כעם חופשי וריבוני במולדתו.
קשה ומתסכל אותי באופן אישי לראות את כל "הרעשים" בשבוע שביון יום השואה ליום הזיכרון של חילול זכר אותם קדושים שחרפו את נפשם טרום המדינה ולאחריה בדרך לעצמאותנו.
חובה עלינו לזכור במהלך כל ימות השנה ובפרט בימים אלו כי אנחנו כאן בזכותם!
תהא נשמתם צרורה בצרור החיים.

 

ריצארד פרס - חבר מועצת העיר

בעיניי זה יום חשוב יותר מיום כיפור לעם היהודי. יום שבו חיילנו מסרו את נפשם. התורה צריכה לאמץ את היום הכי קדוש ביהדות. "במותם ציוו לנו את החיים" כערך הכי מקודש - החיים. חיילי צה"ל מסרו את חייהם לקיומה של מדינת ישראל ועם ישראל. יום בו אנו מצווים להתייחד עם זיכרון החללים ביחד עם משפחות השכולות ולראות בהם טאבו. התחושה לאורך יום זה  כשאנו מסתכלים על ההורים השכולים ששום דבר לא יכול לנחם. מי שמבין זאת מבין את משמעות היום הזה. 
החיבור ליום העצמאות והניגוד בין אבל לשמחה שזורים זה בזה. מצער היה לראות כי בבית המחוקקים היה מי שלא כבד הורים שכולים, ולא הבין כי מוטב היה לנהוג "המשכיל בעת ההיא יידום" מאחר ואם שכולה תמיד תחלום על בנה בערגה וכאב.
 

שמוליק גרינברג - סגן ראש העיר

בעיניי, זה יום עצוב. יום בו עוצרים לחשוב רגע על כל אלו אשר אינם אתנו כאן ודמם נשפך על אדמת ארצנו במלחמות ישראל ובפעולות איבה. עם ישראל כולו מתייחד עם הכאב העצום של המשפחות השכולות שאותם השכול מלווה מידי יום ולא רק ביום זה.      
באופן אישי אני נוהג ביום זה לומר תהילים וללמוד משניות לעילוי נשמתם ומתפלל שנזכה במהרה בימינו לביאת גואל צדק ולתחיית המתים ויבולע המוות לנצח ושלום ישרור בארצנו.

 

משה שטרית - חבר מועצת העיר

יום הזיכרון מסמל עבורי את המחיר הכבד אותו שילמנו ולצערי, כנראה שגם נצטרך להמשיך ולשלם בכדי לחיות במדינה ריבונית משלנו. מחיר איום כי כל אחד מאותם גברים ונשים שנקטפו בדמי ימיהם יכול היה להתפתח ולחיות חיים שלמים ונורמטיביים, להקים משפחה ולהזדקן בכבוד. 
אבל, גם אותו מחיר איום מתגמד לעומת המחיר ששילמנו כשלא הייתה לנו מדינה, כשהיינו מפוזרים בכל קצוות תבל ונתונים לחסדיהם של הגויים. רק לפני שבעה עשורים היינו העם האומלל בעולם וכיום אנו חיים במדינה פורחת ומתקדמת. המהפך הזה הוא בגדר נס של ממש אך גם לכך יש מחיר. ביום הזיכרון אנחנו נושאים את זיכרונם של אלו ששילמו אותו עבורנו.

 

ישעיהו ארנרייך - ממונה על החינוך

יום הזיכרון מאחד את עם ישראל לזכור את אלה שנפלו בעת מילוי תפקידם למען כולנו. זהו יום של אחדות שמזכיר לנו שהשכול אינו פוסח על אף ציבור ושאויבינו אינם מבדילים בין האוכלוסיות בעם ישראל.

 

ויקטור מסיקה - תושב העיר הוותיקה

מבחינתי יום הזיכרון הוא יום קדוש. ביום זה אנו מתעטפים בתוגה ויגון על אובדנם של אלו שבזכותם אנו חיים. ביום זה למשמע השירים הנוגים, סיפורי הגבורה וסיפורי חייהם של הנופלים אנו חשים ולו במעט מכאבם של בני משפחות הנופלים, אשר משך כל השנה חיים את האובדן וביום הזיכרון התחושה שלהם מתעצמת שבעתיים. 
מידי שנה בהישמע הצפירה אני מעלה במחשבתי את פניהם של שניים מהנופלים שהכרתי אישית, מרדכי עמוס ז"ל, שהיה בן מחזור שלי ושל יהודה סלם ז"ל, שהוא קרוב משפחה וכך אני חווה את הכאב על אובדנם ומזדהה עם הכאב הנורא על חללי צה"ל.

 

ערן אוחנה - תושב מושב צלפון

בעיניי זה היום הכי חשוב ומשמעותי למדינת ישראל. אני מאוד מאמין במשפט "במותם ציוו לנו את החיים". כמובן שבאופן אישי היום הזה גם בעל משמעות אישית עבורי וזיכרון עצוב על חבריי ומכריי שנפלו בשירות הצבאי וכאזרחים. שרתי בגולני ועד היום אני עושה שרות מילואים פעיל ביחידה קרבית. הזיכרון שלי ליום זה קיבל ממד ומשמעויות נוספות כמדריך נוער ולימים כמנהל מח' הנוער, קיימנו עשרות מפעלי הנצחה במועצה האזורית מטה יהודה, טקסי זיכרון, 'זר לנופל', סמינרי מנהיגות ועוד. נושא שגרם לתחושת שליחות וסיפוק לחנך דורות של צעירים ובני נוער ולהשריש בהם את ההכרה בחשיבות היום ולערכים כמו אהבת המולדת והאדם, גיוס לשרות משמעותי ועוד. 

 

סיגלית שרייבר - תושבת רמב"ש א'

ערב יום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה ולאחריו חג העצמאות בעבורי הוא יום שיש בו עצבות רבה. עצבות וכאב מהולים בעוצמה אחדות ושותפות .
יום זה מלא בזיכרון פרטי ואישי של כל אחד/ת במעגליו, אך גם שותפות גורל  של עם וחברה, שהקריבה את היקרים לה מכל. השנה מעסיקות אותי המחשבות על האובדן מחד ועל התקווה לאחדות ולשותפות מאידך. תקווה זו יש בה רצון למשהו שהוא מעבר לגורל משותף תקווה לייעוד משותף.
יעוד, שיבוא לידי ביטוי באמונתנו בעם ובחברה בישראל. יעוד אשר על אף השוני המבורך בינינו ועל אף המחלוקות יזכיר לנו מי אנחנו ויחבר בינינו.
אני מאחלת לכל תושבי בית שמש יום זיכרון משמעותי וחג עצמאות שמח.

 

עדי דומב - תושבת גבעת שרת

המילים, "בדמייך חיי", מחברות את כולנו עם הנופלים במערכות ישראל ובפעולות האיבה. אנו מבקשים לומר לכלל הנופלים אתם בני בריתנו, תקומת ישראל זו הברית שבין הדמים והחיים, ברית של הפכים, ברית שבין שואה לתקומה.
אי אפשר להשאיר את יום הזיכרון רק כיום אבל, אלא יום שאנו נדרשים לסמוך אליו. מצדיעים אנו לנופלים ומבקשים לומר להם יש צידוק לנפילתכם, יש מדינה שנקבצו אליה מכל כנפות תבל, ולמילות השיר מלכה דודי שאנו שרים בכל ליל שבת "...התנערי מעפר, קומי לבשי בגדי תפארתך עמי..."

 

דליה כהן שמש - תושבת גבעת שרת

יום אחד זה הכל
יום הזיכרון בשבילי הוא לא רק יום אחד, אלא חלק בלתי נפרד מהמחשבות שמלוות אותי במהלך השנה וההבנה שכישראלית וכיהודייה אין לי את הפריבילגיה לחיות את חיי בשקט. אנו כאן מחויבים לעמוד איתן על משמרתנו, שכן מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי אינה "תופעה" מובנת מאליה.
יום הזיכרון בשבילי הוא טקס יום הזיכרון, שבוע לאחר טקס יום השואה, תחושת הקהילה, תחושת הכבוד למשפחת השכול, שירים עבריים מרגשים.
יום הזיכרון בשבילי הוא הצפירה. עמידה בצפירה. מחשבה בצפירה. תחושת הבטן המתהפכת בזמן הצפירה.
יום הזיכרון בשבילי הוא יום להגיד תודה לאותם אנשים שכבר לא פה. תודה על כך שהקריבו עצמם על מנת שכולנו נוכל להמשיך לחיות במדינה שלנו, שנוכל להמשיך להגשים חלומות, לתת ערך לאנשים ולהמשיך את דרכם. במותם ציוו לנו את החיים.

 

מירב בן אור - תושבת גבעת ישעיהו

יום של הוקרת הטוב והוקרת החיים. 
תזכורת מרגשת להתעורר אל כוחות החיים. אל האהבה שלי  לבית שלי, למשפחה שלי, לקהילה שלי, לארץ שלי.  יום שמזכיר לי כמה ברת מזל אני להתעורר בבוקר למציאות שיש לי את האפשרות לעשות, לצחוק, ופשוט להיות במקום שלי. חלק מהעם היהודי והלאום הציוני. נינה, נכדה, בת, אימא. 
וכשהמטוסים חוצים את השמים בצפירה, נפער בי החור שבלב. אז אני לוקחת נשימה עמוקה עמוקה ומחייכת חיוך רחב והלב צורב.

 

ענת אליה - תושבת גבעת שרת

יום הזיכרון עבורי הוא יום שיא בשנה המנקז אליו את ההבנה המוחלטת והעמוקה, כי חיינו כאן במדינה אינם פריווילגיה, אינם ברורים ומובנים מאיליהם. זהו יום שבו זעקת הצפירה מפלחת בי תחושה של כאב חד על אותם גיבורים שנפלו במערכות הקרב ושירת חייהם נגדעה. על המשפחות שנותרו חסרות וכואבות לעד, כל זאת על מנת שאנו נמשיך להתקיים כאן. יום הזיכרון הוא לא יום אחד בודד, הוא חלק בלתי נפרד מההוויה וההבנה שלנו כעם המחויב לעמוד איתן על המשמר. להגן על עצמינו בעצמינו בארצנו. להיות מאוחדים, ערבים זה לזה הן ברוחנו והן בנפשנו שכן נאמר "בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו" .

 

יעל היימן - תושבת רמב"ש

חיילנו שנפלו הם מי שנתנו לנו את האפשרות לחיים במדינה יהודית עצמאית. במותם ציוו לנו חיים
ועלינו מוטלת החובה לפעול  ולקדם מציאות טובה יותר בכל מקום בו אנו נמצאים.

 

רותי דרעי - תושבת גבעת שרת

יום הזיכרון הוא יום אבל לאומי.  ביום זה הכל נעצר. אנו כואבים את כאב המשפחות ומתאחדים עם אלפי משפחות שאיבדו את יקיריהם אשר נפלו מתוך מסירות נפש להגן על הדורות הבאים ועל ארץ ישראל. 
אני חושבת שכשם שאנו מאוחדים ביום זה, כך צריך להיות לאורך כל השנה. ביום זה אני עולה לבית העלמין וקוראת תהילים לזכר הנופלים.


הערה: לא צוין בכוונה תחילה תחום עיסוק המשתתפים רק מקום המגורים.