אתי גודלי אזולאי – מטפלת באמצעות בעלי חיים. בראיון על עבודה, על הילד שלא תיקשר עם הסביבה והצליח לעשות זאת בעזרת הטיפול אצלה ועל בעל החי שהוא גם - חבר

שיטת טיפול בבעלי חיים (זואותרפיה) היא שיטה בריפוי בעיסוק, ופסיכותרפיה. המטפל מסתייע בבעלי החיים על מנת לשפר את תפקודם של המטופלים. הטיפול מסייע בתפקוד: הפיזי, החברתי, הרגשי וההתנהגותי. 

אתי אזולאי גודלי, תושבת העיר, נשואה לצבי – מהנדס תעשייה וניהול, ואם לארבעה בנים: אוראל ואייל - תאומים בני 14, אביה - בן 11 וחצי, וינון - בן 4 ,  אתי מטפלת באמצעות בעל חיים מזה מספר שנים.  

באיזה תארים את נושאת, והיכן למדת את מקצוע הטיפול בבעלי החיים?

"למדתי לתואר ראשון למדעי ההתנהגות, במיקוד פסיכולוגיה חינוכית, במכללת 'אריאל'. את הטיפול באמצעות בעלי החיים למדתי בסמינר הקיבוצים. התנאי הראשון לקבלה ללימודים הנ"ל הוא תואר בפסיכולוגיה, ניסיון בעבודה סוציאלית או בעבודה עם החינוך המיוחד".

היכן את עובדת כיום?

"אני עובדת בבית הספר – 'תפנית' – של החינוך המיוחד, ובנוסף אני  תרפיסטית באמצעות בעלי חיים דרך  קופות החולים. עד לפני שנה עבדתי גם 'בסולם' – מוסד המתמחה בטיפול בילדים בעלי הפרעות  אוטיזם. עבדתי שם בגנים ובבית הספר וזאת עבודה שהעניקה לי סיפוק אדיר".

היכן את מקבלת מטופלים?

"המטופלים מגיעים אליי לקליניקה שנמצאת בביתי ברחוב הגפן.  בחצר הצמודה לבית נמצאת פינת החי".

על פי מה נקבע הטיפול?

"הטיפול הינו בהתאם למטרות והיעדים שמוגדרים על ידי יחד עם הורי הילדים. ההורים מקבלים ממני הדרכה אחת לחודש או יותר, בהתאם לצורך".

בימים אלה את לומדת עבור תעודת הוראה. האם מטרתך היא לעבוד גם בהוראה?

"אני לומדת במשך פעמיים בשבוע לקבלת תעודת הוראה לחינוך המיוחד. הלימודים נבעו כתוצאה מדרישה של  משרד החינוך מהצוות הפרא רפואי, ממרפאים בעיסוק, באומנות, בדרמה וכדומה. כל מי שעוסק במקצועות הללו מחויב בהוצאת תעודת הוראה כך שלא הלכתי ללמודים במטרה להפוך למורה. היות ואני בעלת שני תארים, אני אסיים השנה את לימודי ההוראה".

איזה בעלי חיים יש בפינת החי שלך?

"יש אצלי בפינת החי – צ'ינצ'ילות, חרדון מזוקן, נחש פיתון, תוכים, ארנבות, שרקנים, צבים, קיפוד, אוגרים סיבירים וסורים ויונים".

מה את יכולה לומר על תוצאות העבודה שלך בשטח?

"ראשית, העבודה הזאת מאוד מספקת ויש בהחלט תוצאות בשטח. אני מקבלת פידבקים מההורים, ומהמערכת שבה נמצא הילד – בבית הספר או הגן".

תתארי את הסיפוק שאת רואה אצל הילד המטופל בתום התהליך

"אני רואה אצל הילד תמורה גדולה מאוד. אני רואה את התהליך שנבנה דרך היחס שלו לבעל החי. בנוסף לבעלי החיים קיים אצלי ארגז כלים רחב לטיפול הכולל: קלפים, ספרים, חומרי יצירה ועוד. החיה לא שופטת את הילד. היא מקבלת אותו ללא סטיגמות ודעות קדומות. היא מעניקה לו חום ואהבה. היה לי מקרה מאוד מרגש של ילד שעבר המון מסגרות. הוא סבל מלימוד סלקטיבי שזה אומר שהוא היה מדבר בבית, אך לא עם חברים ובבית הספר. הוא היה אצל הרבה מטפלים, אך ללא הועיל. הוא הגיע אליי, טופל במשך שנה וחצי, ואט אט רכש אמון מולי ומול בעלי החיים. עבדתי מול בית הספר ומול ההורים שקיבלו מימני הדרכה. לאחר כחצי שנה קיבלתי משובים חיוביים לגביו, מכל הסובבים. כיום הוא מתקשר עם כולם והסלקטיביות נעלמה לחלוטין".

איזה שאיפות נוספות יש לך לגביי הטיפול בבעלי החיים?

"יש לי הרבה שאיפות, אך השאיפה העיקרית שלי היא להרחיב את לימודיי בתחום ולהעשיר את הידע שיש ברשותי. הבעיה העיקרית בתחום היא שמשרד הבריאות לא מכיר בנו המטפלים. אנו קבוצה קטנה יחסית של תרפיסטים. רוב הלקוחות טוענים שהטיפול אפקטיבי ביותר ומוכח וחבל מאוד שאין גיבוי של משרד הבריאות. אני מקווה שיינתן למקצוע גיבוי בעתיד הלא רחוק".