חברה העוסקת ביבוא והפצה של מוצרים שונים תבעה את אחד מעובדיה שעזב והקים עסק מתחרה על גנבת לקוחות וחתימת הסכם עם חברה שטופלה ע"י העובד טרם פרישתו מהעבודה והקמת העסק המתחרה וכל זאת בחוסר תום לב והפרת חובת האמון בין העובד למעסיק.

החברה המעסיקה מחתימה את עובדיה בהסכם עבודה, במסגרת ההסכם מתחייב העובד בין היתר על שמירת סודיות ואי תחרות.

העובד הודיע למעסיקו כי בכוונתו לפרוש לגמלאות אולם בפועל פעל להקמת עסק עצמאי העוסק באותם העיסוקים של העסק בו הוא עובד. מעשה זה כשלעצמו, נאמר על ידי בית הדין, מהווה הפרת חובת הנאמנות ואין זו התנהלות המקובלת ביחסי עובד מעסיק גם אם אין במעשה זה גזלת סוד מסחרי.

במקרה שלפנינו השתמש העובד במידע עסקי שנגע לעסקאות בהם טיפל בהיותו עובד החברה, גם אם העסקה לא נסגרה במהלך טיפולו של העובד הרי שחובת הנאמנות מונעת ממנו לטפל בעסקה לאחר סיום עבודתו והעברת העסקה לבית העסק של העובד שהוקם זה עתה.

בית הדין פוסק כי אין באמור שלעולם לא יוכל עובד להתקשר עם לקוח שהכיר במסגרת עבודתו אצל מעסיקו הקודם, אין בכך כדי לומר שלעולם לא יוכל עובד להתקשר עם לקוח שהכיר במסגרת עבודתו אצל מעסיקו הקודם, אלא, שבנסיבות העניין מתן שרות ללקוח שהכיר במסגרת עבודתו אצל מעסיק קודם והשלמת העסקה שבה טיפל בעסקו החדש מהווה חתירה של העובד כנגד מעסיקו וגזל עסקאותיו. העובד הפר את חובת הנאמנות והאמון כלפי מעסיקו,

ובית הדין חייב את העובד בתשלום פיצוי בגין התנהלותו חסרת תום הלב הפרת האמון והנאמנות בסך של מאה אלף ₪.